מידעו״ס עתיד הווה עבר 2022 דצמבר | ביטאון העובדות והעובדים הסוציאליים
המערכת אילנה בן־שחר - יו״ר המערכת איה אלמוג זקן - עורכת משנה אהובה אוברשטיין, ד״ר שלי אינדאגו ונדה, לירון בן עזרא, ד״ר עפרה ארן, פרופ׳ יעל גירון, מיטל ויסמן צברי, ד״ר מאיר חובב, נחום מיכאלי, ד״ר עמית צריקר, ד״ר עינב שגב, ד״ר ענת שליו, עדי שליט, ד״ר ארנה שמר מו״ל האגודה לקידום העבודה הסוציאלית 62098 , ת״א 93 רח׳ ארלוזרוב ,03-6921180 . טל 054-6921148 www.socialwork.org.il meidaos.new@gmail.com הפקה "דבר פלוס" - מבית 'דבר העובדים בארץ ישראל בע"מ' ta199@davar1.co.il מודעות ניו יורק ניו יורק עריכת לשון נעמה דותן עיצוב גרפי נעם בן־דוד תודות ד"ר איתי גרינשפן פרופ' אילנה דובדבני פרופ' שיר דפנה תקוע עו"ס הוזאם הרדל זרייק ד"ר אריאל עזרא לתשומת לבכם - כדאי לבדוק מראש כל השתלמות וקורס המוצעים לכם על ידי המפרסמים ולברר אם הם מוכרים ע"י האיגוד לצורך גמול השתלמות. 5 דברי פתיחה אילנה בן שחר, איה אלמוג זקן 6 שנה לפרופ׳ יונה רוזנפלד 100 - ברכות לעובד הסוציאלי הראשון מאז ימי הבית הראשון קבוצת ידידי העולם הרביעי בישראל 8 שיחה עם יו"ר איגוד העו"סים ענבל חרמוני איה אלמוג זקן 11 מגבשים חזון לביטאון: שיח רב־דורי של עורכים וחברי מערכת אילנה בן שחר, איה אלמוג זקן, נחום מיכאלי 14 עבודה סוציאלית במבט לעתיד - שיח עם פרופ' שמעון שפירו אילנה בן שחר, עופרה ארן, שמעון שפירו 16 מכאן לאן? עתיד מקצוע העבודה הסוציאלית ומקומה של האקדמיה בהקשר זה אביטל קאי צדוק 20 משולש האחריות על בניית זהות מקצועית של סטודנטים לעבודה סוציאלית: אקדמיה, סטודנט והדרכה רונית דרור 26 יש "אי שם" - והוא לא רחוק כל כך נטע כחילה 28 עתיד מערכת הרווחה: הבטחת הזכות לרווחה טובה ג׳וני גל 34 הפרדיגמה של עבודה סוציאלית מודעת עוני: התפתחות והטמעה מיכל קרומר נבו
תוכן 2022 דצמבר || 100 גיליון 38 בין גלובלי ללוקלי - מבט משולחן הארגון העולמי של בתי הספר לעבודה סוציאלית אורית נוטמן שורץ, אלכס אלטשולר 42 עמותת "עו"סים שינוי": מהקמה להצלחות ולשנים הבאות עופרי דותן, טל ביליה, גוני שני עצמון 44 איגוד העובדים הסוציאליים - שלושה דגלים לו אתי פרץ 47 מבט בין־דורי על תפקיד העובד הסוציאלי הקהילתי זאב פרידמן, יובל פרידמן 51 ילדים ועבודה סוציאלית - למידה מן העבר ותקווה אל העתיד כרמית כץ 56 קהילת הלהט״ב במדינת ישראל נתי ביטון 61 עבודה סוציאלית וזקנה בראי מידעו״ס שרה הלפרין 66 אנרגיה קהילתית כהזדמנות לפיתוח קהילה מייקל מנסקי, עינת דטנר 72 ייעוץ בענייני אתיקה: מה השתנה לאורך השנים? נחום מיכאלי
" זכינו להיחשף לעולם תוכן ייחודי ומרתק של חשיבה טיפולית בגישת אדלר . הידע המקצועי שאנו רוכשות השפיע עלינו לטובה מקצועית , וכן אישית , זוגית ומשפחתית " התכנית מוכרת על ידי האגודה לפסיכותרפיה ממוקדת התכנית מיועדת לבעלי תואר שני טיפולי בלבד נפתחה ההרשמה לשנה״ל תשפ״ד בית הספר לפסיכותרפיה , מכון אדלר פסיכולוגיה חיובית , הומניסטית , חברתית אייר סגל ומיכל גפן , עו " סיות וקצינות בריאות נפש בצה " ל לפרטים והרשמה : אריאלה , 054-9047767 4
5 גיליונות, שליוו את התפתחות העבודה הסוציאלית 100־ שנים ו 47 בשדה ובאקדמיה. ניסינו לאמוד את ייחודיותו של 100־ לקראת יציאתו של גיליון ה כתב העת שלנו בייצוג הפרופסיה והעוסקים בה לאורך השנים, וכמובן - לחזות את כיווני ההתפתחות לעתיד. מבעד לעדשה מיוחדת זו ניסינו להציג זוויות שונות של עולם העבודה הסוציאלית - אישיות, מערכתיות, ארציות ובין־לאומיות. קיימנו שתי ישיבות מערכת מיוחדות, במטרה לחשוב יחד על הגיליון ותכניו. הועלו רעיונות מקוריים, שאת חלקם יישמנו במשותף: כל זה אירע בדיוק בתפר שבין חילופי עורכות המשנה, כך שלירון, עורכת המשנה היוצאת, נשארה שותפה מלאה, ולאיה, עורכת המשנה החדשה, ניתנה ההזדמנות "לצלול" מיידית לתוך הסיטואציה, אפילו בלי מצופים... כי הפעם - יצרנו יש מאין. מצאנו שותפים רבים בשטח, אך לא היה פשוט לחברם לרעיונות שלנו ולקבל הסכמות, תוצאות ושיתופי פעולה. תחילה, זה נראה כמעט בלתי אפשרי - אלא שגיליון זה הוא הוכחה לכך שגם את הלא אפשרי אפשר להפוך לאפשרי! הגבלנו את אורך המאמרים והגדרנו את התמה המרכזית: "עבר-הווה-עתיד". ההיענות - של השדה ושל האקדמיה - הייתה מופלאה. מאמרים הגיעו גם אחרי סגירת הגיליון, וכך החלטנו שגם את הגיליון הבא, , נקדיש לאותה תמה. 101־ הגיליון ה חשבנו שזו גם הזדמנות לשדרג את מידעו"ס לאחר המעבר לגרסה האינטרנטית, ואנו מקווים שמעתה יהיה אפשר לפרק אותו למאמרים נפרדים ולאפשר לכל אחד לעיין בתחומי העניין שלו. "; תערוכת TOMORROW לאחרונה נחשפנו לתערוכה בשם " 200 מולטימדיה ייחודית במוזיאון רמת־גן ש"לוקחת את האמנות שנה קדימה". את מידעו"ס שלנו אנחנו רוצים לקחת בינתיים רק עשר שנים קדימה ולבטא בו מגמות עתידיות - בתכנים, בטכנולוגיה ובשימושים בעידן של ידע ללא גבולות. ככזה, הוא אמור להיות נחלתם של כלל העו"סים, בכל תחומי העשייה, ולהיות במה לאינטראקציות מקצועיות בין־אישיות, בין־מערכתיות ובין־לאומיות. ומה ממתין לנו כאן, בגיליון החגיגי? ברוח התמה המרכזית של עבר-הווה-עתיד, ראיינו את יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים ענבל חרמוני וכמה מחברי מערכת מידעו"ס לדורותיהם. כמו כן, הזמנו את עו"ס (ועו"ד) אתי פרץ לכתוב דעה אישית על הייחודיות של האיגוד בשילוב שבין איגוד עובדים לפרופסיה. מידעו״ס: עבר-הווה-עתיד דברי פתיחה שוחחנו עם אנשי דור המייסדים של המקצוע, בהם פרופ' שמעון שפירו. בירכנו את פרופ' יונה רוזנפלד, שלא מכבר חגג , והצגנו את עיקרי משנתו לאורך השנים. 100־ את יום הולדתו ה נתנו את הבמה גם לאנשי דור הביניים כמו ד"ר אביטל קיי־ צדוק, שכתבה את "מכאן לאן" - על עתיד המקצוע ומקומה של האקדמיה בהקשר לכך, וד"ר רונית סמדר־דרור, שכתבה על גיבוש הזהות המקצועית של סטודנטים לע"ס, סוגיה שכבר . פרופ' 2008 של מידעו"ס, שיצא בשנת 47 העלתה בעבר, בגיליון מיכל קרומר־נבו משתפת בפרידגמה של עבודה סוציאלית מודעת־ עוני, גם כאן במבט של עבר-הווה-עתיד, פרופ' ג'וני גל חושף אותנו לראייתו את עתיד מערכת הרווחה והבטחת הזכות לרווחה, ואילו פרופ' אורית נוטמן־שורץ וד"ר אלכס אלטשולר מאפשרים הצצה אל מיקומנו במפה הבין־לאומית. והנה, יש לנו כבר דור המשך: ד"ר זאב פרידמן ובנו יובל, שנות 70 שניהם עו"סים קהילתיים, מציגים היבט בין־דורי של פרסם ד"ר זאב 1983־ עבודה קהילתית, עם הפנים לעתיד. כבר ב פרידמן במידעו"ס היבטים מעבודת התזה שלו, שעסקה בתפקידי העו"ס הקהילתי - בין המצוי לרצוי. ומכאן לדור הצעיר שלנו: נטע כחילה, עו"ס בשנת עבודתה השנייה, מביאה זווית אישית ייחודית של "יש אי־שם והוא לא רחוק כל כך", ונציגים מעמותת "עו"סים שינוי", של סטודנטים לעבודה סוציאלית, מספרים על הקמת העמותה, הצלחותיה ומטרותיה. שנה, מספר 40־ במדור האתיקה, שמככב במידעו"ס כבר כ נחום מיכאלי על השתנות הנושאים שעל הפרק לאורך השנים. ומאמרים נוספים, בכמה תחומים חשובים: פרופ' כרמית כץ כתבה על ההגנה על ילדים בע"ס, שרה הלפרין - על השתקפות נושא הזקנה בכתבות מידעו"ס לאורך השנים, נתי ביטון - על קהילת הלהט"בים בישראל, ומייקל מינסקי ועינת דטנר - על אנרגיה קהילתית כהזדמנות לפיתוח קהילה. כל המאמרים נכתבו בראי התמה המרכזית של התבוננות בעבר, עם מבט להווה ותקוות לעתיד. אנו מאחלים לכם, הקוראות והקוראים, הנאה גדולה בקריאת ; לפחות דומה לזו שחווינו אנו, חברי המערכת, בהכנתו. 100־ הגיליון ה תודה לכל השותפות והשותפים שאפשרו את הפקת הגיליון. בברכת קריאה מהנה, אילנה בן שחר - יו"ר המערכת איה אלמוג זקן - עורכת משנה
עירית אייזיק, גילה אמיתי, ויקטור פרידמן, נור שמעי, דורית 1 בירן דקלבאום, שרון רזון, ארנה שמר orna@shemer.org.il הכותבים הם חלק מקבוצת ידידי תנועת העולם הרביעי בישראל. 1 ס ביר להניח שכמעט כל מי ששמע את יונה באחת מהרצאותיו או ישב עימו בסדנה או בשיחה, שמע אותו מתבדח על כך שהוא העובד ה וציאלי הראשון מאז ימי הבית הראשון... ואכן, רבת־שנים היא הקריירה של פרופ' יונה !100־ חגג את יום הולדתו ה 2022 רוזנפלד, שבנובמבר כשמידעו"ס חוגג במקביל את הוצאתו לאור של גיליון , בחרנו לספר כאן מעט על יונה, מהאבות 100־ ה המייסדים של העבודה הסוציאלית בישראל. דרכו המקצועית של יונה הייתה מגוונת ומרובת התנסויות - כעובד סוציאלי פרטני, כמנחה קבוצות דינמיות וקבוצות עמיתים לומדות, כמרצה, כחוקר, כמנהל. יונה הוא איש אקדמיה, חבר סגל באוניברסיטה העברית, שהיה ממקימי בית הספר לעבודה סוציאלית וממוריו הראשונים ובהמשך גם אחד ממנהליו. לאורך השנים העמיד דורות של תלמידים: באוניברסיטה, בעבודתו ביחידה ללמידה מהצלחות במכון ברוקדייל ובמקומות רבים נוספים שפעל בהם. הוא השפיע הרבה מעבר לתחום העבודה הסוציאלית; הרעיונות והפרקטיקות שלו הטביעו חותם בקרב אנשי חינוך ובעלי מקצוע במגוון תחומים. כשיונה מתאר את הקריירה הארוכה והעשירה שלו, שנגעה באנשים רבים ובארגונים רבים, הוא נוהג שנה לפרופ' יונה רוזנפלד 100 ברכות לעובד הסוציאלי הראשון מאז ימי הבית הראשון ־ג'וינט ברוקדייל מכון מאיירס צילום: 6
7 על "פונים" או כל מושג אחר המטשטש את המפגש האנושי. ובעיקר, אנו מקפידים לזכור ולהזכיר שלכל אדם יש מה לתרום לעולם. תורתו של יונה מאירה את גישת יחסי הגומלין ), את השותפות ואת הנחיצות שבהמצאת Reciprocity( פתרונות ומענים דינמיים בהתאם לצורך. יונה לימד אותנו לא להיות כלואים בתיאוריות, גם אם נכתבו על ידי "אנשים חשובים" וגם אם אנחנו עצמנו הגינו אותן. הוא הדגיש ללא הרף, וגם הקפיד ליישם בחייו, את חלוציותה, מקוריותה ויכולותיה של הפרקטיקה אשר נולדת מתוך הקשבה הדדית. אנו, אנשי מחקר ומעשה, חברי קבוצת ידידי תנועת העולם הרביעי בישראל, הקמנו יחד עם יונה קבוצה ללימוד גישות ברוח זו, שפועלת מזה כעשור וחצי. יונה תמיד מצא זמן וכוחות להסתובב יחד איתנו ברחבי הארץ, במקומות עבודתנו, ללמוד יחד איתנו ועם אנשים המקבלים מאיתנו שירות ולהמשיך לפתח רעיונות חדשים. עבורנו, יונה הוא מורה לחיים. שלנו ושל רבים אחרים, שנמצאים היום בליבת העשייה החברתית. רעיונותיו והתפיסות שהנחיל מלווים אותנו במפגש המקצועי עם אנשים, משפחות וקהילות. להזכיר נקודת מפנה חשובה בחייו: לפני עשרות שנים שמע בכנס בין־לאומי את האב יוזף ורז'ינסקי, מייסד תנועת "העולם הרביעי" (תנועה בין־לאומית למיגור העוני), שאמר: "לאנשים שחיים בעוני יש מה לתרום לעולם". אמירה זו הפכה נר לרגליו, אישית ומקצועית, וביססה את משנתו ביחס לעבודה עם אנשים החיים בעוני; עבודה המושתתת על פיתוח שותפות בין אנשי ונשות המקצוע למקבלי השירות. משנה זו היא הבסיס לתיאוריות ולפרקטיקות שדורות של עובדות ועובדים סוציאליים פועלים בהשראתן. יונה מקפיד לדבר על האנשים המודרים והחיים בעוני, במיוחד על אלה שהשירותים החברתיים לא הצליחו לייצר עבורם מענים הולמים למצבי חייהם המורכבים. בכל הזדמנות הוא חוזר ומזכיר לנו כי לאנשים אלה, רק המצוין הוא טוב For people living in poverty - only the מספיק (" .)"best is good enough בקורסים הרבים של למידה מהצלחות שלימד, זכו סטודנטים ואנשי שטח ללמוד זה מזה על פרקטיקות שעובדות היטב, ובתוך כך גילו את היכולות והידע שלהם ושל האנשים שהם מטפלים בהם. בכך הפכו כל אחד ואחת מהם לאנשים שתורמים משהו לעולם. יונה תמיד מבהיר לתלמידיו ולתלמידותיו שהידע הסמוי שלהם, שנחשף בתהליך הלמידה, הוא שלהם לא במקרה ולא "במזל". גם כשמדובר באינטואיציה, היא מושתתת על הניסיון והמקצועיות שלהם. בקורסים של יונה ובמפגשים עימו למדנו על נדיבות וסולידריות; למדנו שעלינו ללמוד יחד עם האנשים שאנו מטפלים בהם ולהתמקד הלכה למעשה בכוחות. במפגשים אלה תמיד הקפדנו לדבר על "אנשים", ולא רשימת המקורות למידה מהצלחות. מהדרה .)2017( ' רוזנפלד, י' מ . הוצאת רסלינג.ליחסי גומלין יונה תמיד מבהיר לתלמידיו ולתלמידותיו שהידע הסמוי שלהם, שנחשף בתהליך הלמידה, הוא שלהם לא במקרה ולא "במזל". גם כשמדובר באינטואיציה, היא מושתתת על הניסיון והמקצועיות שלהם "לאנשים שחיים בעוני יש מה לתרום לעולם". אמירה זו הפכה נר לרגליו, אישית ומקצועית, וביססה את משנתו ביחס לעבודה עם אנשים החיים בעוני; עבודה המושתתת על פיתוח שותפות בין אנשי ונשות המקצוע למקבלי השירות PDF להורדת המאמר בקובץ
1 שיחה עם יו"ר איגוד העו"סים ענבל חרמוני meidaos.new@gmail.com עורכת המשנה של מידעו"ס. ראיינה וכתבה איה אלמוג זקן - 1 "מידע"וס משקף את פני המקצוע - על הזרוע הפרופסיונלית והזרוע הערכית שבו" 8
9 איך יכולים העו"סים להשתמש בפלטפורמה הזאת, של מידעו"ס? "הרבה פעמים פונים אליי בלשון 'למה האיגוד לא...?' למשל, עובדת יכולה להתקשר ולומר: 'למה אין לאיגוד עמדה לגבי האלימות בחברה הערבית?' אם את רוצה משהו, בוודאי בנושאים בעלי חשיבות חברתית, האיגוד יכול להיות פלטפורמה לרעיון. ואז אפשר לשאול אותה: 'מה היית רוצה לעשות בשביל זה? איזו תמיכה מהפלטפורמה של האיגוד תרצי לקבל?' "לפני כשנתיים פנו אלינו שתי עובדות, חברות שנפגשו בתואר השני וחשבו על רעיון מלהיב - פודקסט של סיפורי חיים. הן רצו תמיכה מהאיגוד, קיבלו ליווי מהדובר ומאחת העובדות, אבל עשו הכול בעצמן. אנחנו מימנו את הפלטפורמה, את הציוד ואת אולפן ההקלטות, ייעצנו וכיוונו - אבל הן עשו הכול. בסופו של התהליך, קיבלתי לינק לפרק בספוטיפיי, ובהמשך, המוצר הסופי שקיבלתי היה 'הפודקאסט של איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים'. זה לגמרי שלהן, אבל זה גם שלנו. ביחד. "התפיסה הזאת מתאימה מאוד גם לדפוס ההתנהלות של מידעו"ס. בסופו של דבר, העובדים מבינים שהכתיבה תורמת להם ולקהילה הפרופסיונלית, וזה נעשה על הפלטפורמה של האיגוד והאגודה, עם ליווי אישי והכוונה של חברי המערכת. זה מה שהייתי רוצה לראות בכל התחומים באיגוד". מה מייחד את האיגוד שלנו? ברמת העבודה המאורגנת, Trade union "אנחנו אבל יש לנו שני דגלים נוספים: הדגל הפרופסיונלי ודגל היותנו שחקן משפיע על סדר היום הציבורי בכל הקשור למדיניות כלכלית־חברתית ורווחתית. הכול קשור להכול, ומדיניות משפיעה, כמובן, על העבודה בשטח. "הדגל הראשון נקשר לזכויות העובדים, והחלק המשמעותי בו הוא ההון האנושי, שמצריך הדרכה ותנאי שכר הולמים. כל אלה מתורגמים ישירות למתן שירות מיטבי לאזרח. הדגל השני קשור להיותנו אנשי ונשות מקצוע הפרוסים ברחבי המדינה ומעורבים במגוון אוכלוסיות - בזווית הבריאותית, הרשותית, המגזר שלישי, החוץ־ביתי, הקהילה. יש לנו יכולת להגיע למתרחש בשטח ולתרגם אותו להמלצות של מדיניות בפועל. הדגל השלישי הוא הערך המוסף שאנחנו מביאים לעולם". מהם האתגרים העומדים כיום בפני הביטאון? "אתגר ההפצה וההנגשה הוא גדול. בעשור האחרון, המלחמה על הקשב היא אדירה. התרגלנו לקשב של סרטוני רילס וטיק טוק, ולקרוא מאמר על שתי כפולות כבר לא קל. לא קל גם לשמור על הרמה המקצועית ל החגיגי פגשנו 100־ קראת יציאת גיליון ה את ענבל חרמוני, מזכ"לית איגוד העובדים והעובדות הסוציאליים, לשיחה על עבר-הווהעתיד - במקצוע, באיגוד ובמידעו"ס. איך ראית את מידעו"ס בתחילת דרכך כעו"ס, ואיך את רואה אותו היום? . אחת 2002 "אני מקבלת את מידעו"ס בערך משנת לכמה זמן הוא הופיע לפתע בתא הדואר, רציני ומעוצב. נהגתי לעלעל בו, לעיתים העמקתי, לעיתים קראתי את הכותרות בלבד. הוא הקנה לי גאווה מקצועית; תחושה שכפרופסיה - אנחנו בהחלט פעילים ויוזמים. "בגלל התפקיד שלי, היום אני מתעסקת גם בהיבט של 'לעשות סדר' בנושא התקצוב. מידעו"ס מומן בעבר במלואו על ידי האגודה לקידום הע"ס, שהיא ישות משפטית נפרדת מהאיגוד, אך עם זיקה ברורה. היה לי חשוב לחלק את ההוצאות בין האגודה להסתדרות. זה גם מנכיח את קיומה של הפרופסיה בתוך ההסתדרות. "בעיניי, מידעו"ס צריך לשמש במה - לפרופסיה ולאיגוד. האיגוד הוא כמובן כל אחד ואחת מהחברים בו, ואנחנו שואפים להכליל בקהל היעד גם את מי שאינם חברים. חשוב שהביטאון ישקף את פני המקצוע; את הידע, את העשייה שלנו ואת האג'נדה המקצועית והערכית, ולצד אלה יפרסם מאמרי דעה. הזרוע הפרופסיונלית והזרוע הערכית, שתיהן חשובות. "הייתי רוצה שמידעו"ס יקיים דיון ציבורי פנימי, תוך־פרופסיונלי, על הערכים המשותפים שלנו, על סוג ההשפעה הפוליטית, אם בכלל, שהיינו רוצים שתהיה לנו. האם, למשל, נתפקד למפלגה כלשהי? הדיונים האלה חשובים, והם לא יתקיימו בעיתון שכולו אקדמי. חשוב שיהיו גם חלקים שהם 'סמי־אקדמיים'. אני אומרת 'סמי', משום שהוא לא אמור להיות תאומו של עיתון 'חברה ורווחה'". איך את רואה את הקשר בין האיגוד למידעו"ס? "בתחילת הביטאון מופיע תמיד דבר היו"ר, שמבטא את החיבור לאיגוד. עם זאת, מידעו"ס הוא לא בצלמי; הוא נעשה בצלמם של חברי המערכת שלו, וזה בסדר. אני יכולה להגיד מה אני חושבת, אני יכולה להציג כיוון, אבל העבודה היום־יומית היא בידי אחרים. זה אומנם כלי של האיגוד והאגודה, אבל הוא עומד ברשות עצמו. העו"סים יכולים להתבטא בו כרצונם, במסגרת כללי הכתיבה שלו. זו למעשה 'הפרדת רשויות' חשובה, ולכן אני כל כך אוהבת את הרעיון של מידעו"ס".
וגם לעשות התאמות לטכנולוגיות ולזמנים משתנים, אבל צריך לעשות את זה. להבין את מהות הקשב; כמה מסרים ניתן להעביר בזמן קצר, מהי הפלטפורמה המתאימה, וכדומה. האתגרים האלה אינם ייחודיים לנו, הם גם של רבים אחרים, לרבות התקשורת בכלל. "אנחנו גם צריכים לחשוב איך מקלים את תהליך הגשת המאמרים. איך לשמור על רמה מקצועית ועדיין לאפשר תהליך קצר ונגיש יותר, במיוחד בכתבות של ֿחוכמת המעשה". לשם מה נדרש הביטאון בעידן הרשתות החברתיות? האם לא די בקבוצה הנהדרת של האיגוד בפייסבוק? "את התקשורת עם העובדים אנחנו יכולים לקיים באמצעות הניוזלטר. כבר אין צורך לעדכן במידעו"ס על צו ההרחבה, הסכם השכר, שינויים והבהרות. הדגש בביטאון הוא פרופסיונלי, וזה תחום שאי אפשר לעשותו קצר וקליט, נוסח הפייסבוק או סרטון .reels "אגב, אני חושבת שמידעו"ס דיגיטלי יכול להיות טריגר לדיון בפייסבוק. הקבוצה של האיגוד היא קבוצה עובדים סוציאליים איכותיים. 9,000 מדהימה, עם טריגרים מכתבות במידעו"ס יכולים להוסיף עוד פן לדברים, לשימושם של העובדות/ים בקבוצה. אפשר, למשל, לבחור משפט ממאמר דעה ולדון בו. זה יכול להיות נפלא. "למרות האתגרים, הביטאון חשוב, גם פנימה וגם החוצה, ואני בהחלט רואה לו המשכיות. עם זאת, אנחנו בוחנים את זה כל הזמן. חשוב לי למשל לאמוד את מספר הקוראים ולראות בגוגל אנליטיקס מה קראו. בכך, יש יתרון בהפצת מידעו"ס ברשת". מהם הנושאים ה"בוערים" שמעסיקים היום את הפרופסיה? "מה ש'בוער' כרגע היא הרפורמה, שאנחנו בשלב היישום שלה. זה לא הסכם רגיל; זה אירוע גדול מאוד, שכולל שינוי מבני עם בעיות ומורכבויות. יש אלפי מעסיקים שצריך לתקשר איתם, גם בשירות הציבורי וגם בצו ההרחבה. האתגר היה כמובן להשיג את מה שהשגנו, ומבחינתי - האירוע הזה הוא עבר; הראש שלי כבר במאבק הבא והרגליים - עמוק בתוך היישום". ומהו המאבק הבא? "האתגר הגדול שלנו הוא העומסים. עובדת קמה בבוקר, הולכת לעבודה וחוזרת, ומה שהולך איתה זה לא רק השכר. האם אני מכבה שרפות? האם אני שם רק כדי שיהיה את מי להאשים כשמשהו לא טוב יקרה? נכון, הלכנו על השכר והמוגנות תחילה, אבל עומסים הם הנושא הבא. בסופו של דבר, אלה סיבה ומסובב". איך מתכתב נושא העומסים עם המשבר באיוש התקנים? "איוש התקנים היא בעיה עולמית. בשירות הציבורי חסרים עובדים בכל התחומים, וכך גם במגזר הפרטי. יש לכך מגוון סיבות, חלקן גלובליות. הקורונה החריפה את המצב, ולאחריה השתנתה התפיסה של שוק העבודה. חלק מהפתרונות לעתיד יכללו תקציב ייעודי ובניית מפתחות תקינה: הגדרת מספר המטופלים, הכרה במקצועיות ובשכר מתגמל, בתנאים סביבתיים, באמצעים לעבודה. זה עשוי להביא יותר א.נשים לאיוש המשרות. האתגר הוא במַקרו, כולל מדיניות הרווחה וכלכלת הרווחה במדינת ישראל. עלינו לשאוף להחזיר את הספינה לכיוון הנכון. זהו אתגר פרופסיונלי, ולא רק של האיגוד. הרפורמה היא גאווה גדולה אך היא לא סך כל החלומות שלנו. יש עוד דברים שניתן לעשות. למשל, עולם הע"ס ומשרדי הממשלה יצטרכו להתאים את תפיסת שוק העבודה, כך שיתאים לעובדים". ומילים לסיכום? "יש מקצועות שבאיזשהו שלב לא יידרשו יותר. לצערנו או לשמחתנו, תמיד נצטרך את רשת הביטחון של הטיפול הפסיכוסוציאלי. זו זכות גדולה מאוד, להיות אורחים לרגע בחיים של אנשים. זה אינו מובן מאליו. לפעמים חווים הצלחה בסוף הדרך ולפעמים לא, אבל אנחנו הולכים בדרך הזו יחד איתם - והם פותחים לנו צוהר לעולם שלם של קהילות, משפחות ויחידים. בעיניי, זה הדבר החשוב ביותר לזכור בהקשר של המקצוע שלנו: זה מעמיס ושוחק, אבל זו גם זכות גדולה מאוד". ״לפני כשנתיים פנו אלינו שתי עובדות, חברות שנפגשו בתואר השני וחשבו על רעיון מלהיב - פודקסט על סיפורי חיים. הן רצו וקיבלו תמיכה מהאיגוד, אבל עשו הכול בעצמן״ PDF להורדת המאמר בקובץ 10
11 3 נחום מיכאלי 2 איה אלמוג זקן 1 אילנה בן שחר meidaos.new@gmail.com - יו"ר מערכת מידעו"ס. אילנה בן שחר 1 - עורכת משנה מידעו"ס. איה אלמוג זקן 2 - חבר מערכת מידעו"ס. נחום מיכאלי 3 א רבעים ושבע שנים לקיומו של מידעו"ס - והיום !100־ אנו חוגגים את הוצאתה לאור של החוברת ה העבר הביא אותנו עד הלום - והעתיד כבר בפתח. במציאות המשתנה תדיר, בתחומי החיים השונים ובפרופסיה, אנו נדרשים היום להסתכל קדימה ולומר כיצד אנו רואים את כתב העת בעתיד; למשל, .2030 בשנת קיימנו פגישה של כמה 100־ לקראת הפקת הגיליון ה מחברי המערכת של הביטאון, בעבר ובהווה. ביקשנו להכיר את ההתנהלות של עבודת המערכת לאורך השנים, את התכנים ואת מקומו של הביטאון בעולם העבודה הסוציאלית - ולהסתייע בכל אלה כדי לגבש את חזון כתב העת לעתיד, במציאות המשתנה במהירות מסחררת. השתתפו בפגישה העו"סים אהובה אוברשטיין, איה אלמוג זקן, אילנה בן שחר, איציק בן שחק, יעל גירון, עדנה גרוס, נחום מיכאלי ואתי פרץ. ״מכשיר קשר״ - במה לאיגוד ולתכנים || מקצועיים מידעו"ס, ביטאון האיגוד, התפרסם לראשונה בשנת . תחילה היו אלה גיליונות בודדים, אקראיים, ללא 1975 מספור. רק כעבור כמה שנים החל הביטאון לצאת כסדרו של היום. 100 ועד גיליון 1 - מגיליון מספר תחילת הדרך הייתה כחוברת מידע מטעם ההסתדרות הכללית, שהאיגוד הוא חלק ממנה, שנועדה לשמש "מכשיר קשר" בין האיגוד לבין חבריו, העובדים הסוציאליים. ד"ר יצחק קדמן, מזכ"ל האיגוד באותם ימים, הכיר בחשיבותו של כתב עת ארגוני־מקצועי, שיופץ לכלל העובדים הסוציאליים, והוא זה שהכין את התשתית הארגונית להפקתו ולהפצתו. באותם ימים פעל האיגוד באופן אקטיבי ונמרץ כדי להפוך את ה"עיסוק בענייני רווחה" למקצוע רשמי, והביטאון שימש ככלי שיווקי מידעו"ס - מהעבר אל העתיד מגבשים חזון לביטאון: שיח רב־דורי של עורכים וחברי מערכת
הקנה להם קרדיט. יש לזכור שבמקביל הוצא לאור כתב העת המדעי "סעד", שהפך בהמשך ל"חברה ורווחה", ונחשב אטרקטיבי יותר לאנשי האקדמיה. השינוי חל רק כאשר התפתח תחום המומחיות בעבודה סוציאלית והוחלט שמאמרים מקצועיים המתפרסמים במידעו"ס יקנו הכרה במומחיות. בהקשר זה ראוי לציין את הרעיון להפעיל סדנאות לכתיבה מקצועית, יוזמה של פרופ' יוסי קטן ז"ל. מעבר לדיווחי האיגוד והמאמרים המקצועיים, התברכו הגיליונות הראשונים בפרפראות למיניהן: עורך הגיליונות הלא ממוספרים היה אשר רייד, שבין השאר התפרסם כמשורר. בכל גיליון, הוא שילב שיר שכתב עובד סוציאלי או שיר בענייני רווחה. לאורך שנות קיומו של הביטאון הופקו כמה גיליונות שנות עבודה 80־ ו 40 מיוחדים, ביניהם גיליונות לציון סוציאלית, גיליון לציון פעילות העו"סים במלחמת המפרץ, יזמות וחדשנות, דמותו של העו"ס בהגנה על ילדים, עבודה סוציאלית בחברה מגוונת תרבויות, פעילות העו"סים בתקופת הקורונה, עבודה סוציאלית בבריאות ובבריאות הנפש ועוד. בגיליונות ה"רגילים", שיצאו לאור שלוש עד ארבע פעמים בשנה, חולקו המאמרים למדורים שונים וביניהם סקירת ספרים חדשים, אשנב לשדה, מהנעשה בעולם, מן המחקר, עמדה אישית ועוד. במקביל, נעשה ניסיון לתת ביטוי לתחומי העיסוק המגוונים של העובדים בשטח כמו עבודה קהילתית, בריאות, תחום הזקנה ועוד. לפני כמה שנים שולב מדור מיוחד לענייני אתיקה מקצועית, שלעיתים התמקד בנושא אחד מתחום האתיקה ולעיתים הביא לקט מעניין מפניות לוועדת האתיקה של האיגוד. מערכת הביטאון הורכבה מחברי האיגוד, ברובם משירותי הרווחה ומן האקדמיה. ההתנהלות תאמה את פנימי למטרה זו. יש לזכור כי חוק העובדים הסוציאליים, שמיסד חוקית את המקצוע, היה אז עדיין בגדר חלום. מידעו"ס ייצג גם את התופעה הייחודית של איגוד העובדים הסוציאליים, שהוא בעת ובעונה אחת גם . אין גוף דומה לו בהסתדרות. association וגם union מחד גיסא, האיגוד מטפל בנושאים כמו זכויות העובדים, יחסי עבודה ותנאי עבודה, על כל רובדיהם; מאידך גיסא, הוא אחראי על הפרופסיה. בהתאם, מידעו"ס נושא את אותו אופי מיוחד: הוא משמש במה לראשי האיגוד ולוועדותיו, עוסק בזכויות עובדים וכדומה, ובה בעת מציע במה לעבודה המקצועית של העובדים. מראשית ימיו, כך העידו חברי המערכת הראשונים, נהנה הביטאון מעצמאות מוחלטת ומחופש פעולה נרחב. הוא שימש אומנם כשופר של האיגוד והופץ לא רק לעובדים הסוציאליים אלא גם לחברי ממשלה, חברי כנסת, ראשי רשויות וחברי ועדות מיוחדות מתחום הרווחה - אולם הופיעו בו מדי פעם גם מאמרים שהיו לצנינים בעיני הגורמים השונים, וכן מסרים שראשי האיגוד לא יכלו להעבירם ישירות. לא פעם הועברה ביקורת על כך שהביטאון אינו מיישר קו עם ההסתדרות או עם משרד הרווחה, ועם זאת - מעולם לא הוטל וטו על פרסום כלשהו וגם לא נרמז על כך. בימיו הראשונים נראה הביטאון לגמרי כ"עיתון מטעם". בהיעדר אמצעי תקשורת המונים כמקובל היום, הוא היה ערוץ תקשורת כמעט יחיד בין העובדים הסוציאליים. היו דיווחים מהשטח, הודעות של ראשי האיגוד וועדותיו, הצעות עבודה ואפילו פרסומות. המאמרים היו קצרים מאוד, בדומה לניוזלטרים של היום. עם הזמן, לצד שינויים שחלו בשטח כמו חקיקת חוק העו"ס, הקמת מועצת העבודה הסוציאלית וכדומה, ובגיבוי יושבי ראש האיגוד, מידעו"ס התחיל לקבל אופי של ביטאון מקצועי. בצד דיווחי הוועדות התפרסמו יותר ויותר מאמרים מקצועיים, כולל מה שהוגדר מאוחר יותר כ"חוכמת המעשה": עובדים סוציאליים הוזמנו להציג בקצרה את פעילותם בשטח, לסכם פרויקטים מיוחדים, להציע תוכניות טיפול מומלצות ועוד. מידעו"ס הפך לערוץ זמין ונוח לעובדים סוציאליים שרצו להציג את פועלם ואת רעיונותיהם המקצועיים. מענה לתחומי העיסוק המגוונים || הבעיה העיקרית של חברי המערכת, אז והיום, הייתה להשיג חומרים מהעובדים שבשטח. העובדים לא מצאו עניין רב בכתיבה ולא הייתה היענות של ממש - וחברי המערכת נאלצו "לקושש" מאמרים. פעמים רבות נעשו פניות יזומות לעובדים בשדה ובאקדמיה, ולא פעם הופעלו קשרים אישיים למטרה זו. גם אנשי האקדמיה לא ראו חשיבות רבה בפרסום בביטאון שלא מידעו"ס ייצג גם את התופעה הייחודית של איגוד העובדים הסוציאליים, שהוא בעת ובעונה אחת . הוא association וגם union גם משמש במה לראשי האיגוד ולוועדותיו, עוסק בזכויות עובדים וכדומה, ובה בעת מציע במה לעבודה המקצועית של העובדים 12
13 רוח התקופה: בשנים הראשונות היו מפגשים פיזיים תכופים של חברי המערכת, בהיעדר דרכים אחרות לקיים ישיבות. המפגשים התקיימו במשרדי האיגוד או בבתי החברים. עם הזמן החלו התכתבויות באי־מייל, וכיום, מאז תקופת הקורונה, הם מתקיימים באמצעות הזום, כשהתקשורת השוטפת מתקיימת בווטסאפ. מסתכלים קדימה || חלקו האחרון של המפגש הוקדש להסתכלות קדימה ועסק בחזון לשנים הבאות. מאחר שמידע"וס מתאים עצמו למציאות המשתנה, מזה כשנתיים הוא עיתון דיגיטלי, שניתן לצפייה באתר האיגוד וגם נשלח בפורמט זה לעו"סים. השיח כאן נסב על נושאים טכניים ועל דרכי שיווק והנגשה לכלל העו״סים: האם לעבור סופית לעידן הדיגיטלי ולהתמקד בגיליונות מקוונים בלבד, או לאפשר גם הדפסת גיליונות כבעבר? הדעות היו לכאן ולכאן, אך הקול הדומיננטי אמר להתקדם; לקבל את העובדה שצעירים חיים בעיקר דרך המסך וספק אם יפתחו גיליון מודפס. כמו כן, העו"סים מוצפים היום במידע ולא בהכרח מצליחים לראות ולקרוא מאמרים הרלוונטיים לתחומם, ולפיכך חשוב לפרסם את הגיליון הדיגיטלי בדרכים שונות, המתאימות לרשתות החברתיות ולצורכי הקוראים, להפריד בין מאמרים ותחומים, להפוך את הביטאון לדף אינטרנטי, ועוד. שוחחנו גם על הנושאים שמידעו"ס יעסוק בהם בעתיד. צוין כי רבים מהעובדים הסוציאליים עוסקים כיום בפרקטיקה פרטית, בדרך כלל במקביל לעיסוקם הציבורי. בפרקטיקה הפרטית יש היבטים ייחודיים, שיש לתת להם מקום בביטאון, ויש כלים מקצועיים חדשים, שיטות טיפול שפותחו ועוד, שהביטאון יכול לשמש במה לקידומם. עם זאת, אי אפשר להתעלם מהדואליות של מקצוע העבודה הסוציאלית בהיבט הזה, כשמצד אחד עומד מיצוי זכויות ומצד שני - פסיכותרפיה. כיצד ימצב את עצמו מידעו"ס אל מול הדואליות הזו? משתתפי המפגש נתנו את הדעת על השינוי המתבקש לשנים הבאות: לעשות את מידעו"ס לנחלתם של כלל העו"סים, במה לאינטראקציות מקצועיות בין־אישיות, בין־מערכתיות ובין־לאומיות. מבחינת הרכב המערכת, השאיפה היא למערכת • מגוונת ככל שניתן: צירוף נציגים מהחברה הערבית ומהדור הצעיר, לרבות נציג/ה מטעם הסטודנטים. תכנים וחלוקה: חלוקה מחדש למדורים ולנושאים • מוגדרים (בריאות, קשישים, תקון וכדומה). במקרה של גיליון נושא - קיום שולחן עגול סביב הנושא המרכזי. דיגיטציה: הוצע ללכת עם הקִדמה והמציאות המשתנה • על ידי שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים כמו גוגל אנליטיקס, פרסום ברשתות החברתיות, הפיכת הביטאון לדף אינטרנטי, קליק בייט ועוד. פרסום מזמין ומעורר עניין באתר האיגוד, שגם • יאפשר לכל אחת ואחד לבחור מאמרים בתחום העניין שלה/ו. ריענון ברוח התקופה של מאמרים בנושאים העולים • על סדר היום הציבורי, שפורסמו בעבר. פיתוח שיח מקצועי אינטראקטיבי ברשתות החברתיות • בתגובה לכתבות. הדפסת גיליונות - למקומות עבודה מרכזיים, לספריות • ולציבור מתעניין. לסיכום || השיח המרתק עם נציגי המערכת, ותיקים כחדשים, שנות קיומו, העלה כי 47 וסקירת גיליונות מידעו"ס לארך הביטאון ליווה את ההתפתחות הפרופסיונלית של המקצוע לצד האיגוד, שליווה אותו ותמך בקיומו, כאיגוד היחיד בהסתדרות המשלב את היבט האיגוד עם היבט הפרופסיה. העתיד לפנינו - ועלינו להוביל שינוי ועדכון של התכנים, דרכי ההפצה, החיבור לטכנולוגיות מתקדמות, הרכב המערכת ושיטות העבודה. חלקו האחרון של המפגש עסק בחזון לשנים הבאות. השיח נסב על נושאים טכניים ועל דרכי שיווק והנגשה לכלל העו״סים: האם לעבור סופית לעידן הדיגיטלי ולהתמקד בגיליונות מקוונים בלבד, או לאפשר גם הדפסת גיליונות כבעבר? PDF להורדת המאמר בקובץ
3 שמעון שפירו 2 עופרה ארן 1 אילנה בן שחר - עו"ס, מומחית בבריאות; יו"ר מערכת מידעו"ס. אילנה בן שחר 1 - עו"ס, מרצה בביה"ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר־אילן. ד"ר עופרה ארן 2 Shispi53@gmail.com - פרופ' אמריטוס, אוניברסיטת ת"א. פרופ' שמעון שפירו 3 ל קראת הפקת גיליון המאה של מידעו"ס, נפגשנו עם פרופ' שמעון שפירו. פרופ' שפירו היה לשתינו, אילנה ועופרה, מרצה ומורה לחיים המקצועיים ולזהות המקצועית שלנו. הוא גם היה ממעצבי מקצוע העבודה הסוציאלית והטביע חותם לאורך השנים בתחום העבודה הסוציאלית הקהילתית והפרטנית, באקדמיה ובשדה. המפגש נערך בחדרו שבבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל־אביב. פרופ' שפירו התייחס לתהליכים שמקצוע העבודה הסוציאלית עבר ועדיין עובר לאורך השנים, במקביל לשינויים החברתיים במדינה, ולשאלה אם התגשם חזונם של מעצבי המקצוע. הוא סקר את האתגרים העומדים בפני העובדים הסוציאליים - ברמת הפעילות בשטח, ברמה האקדמית וברמת קביעת המדיניות. בדבריו התבסס על הרצאה שנשא לפני שנים מספר בכנס סגלים של בתי שנה 25 הספר לעבודה סוציאלית. הכנס התקיים במלאת לפרסום הדו"ח "הכשרה לעבודה סוציאלית לקראת שנות האלפיים", שנערך בשיתוף עם משה שרר ז"ל, נורה לנגר ועידית וייס־גל, וההרצאה הוקדשה לשאלה אם הדברים שנים, רלוונטיים גם כיום. 25 שנאמרו אז, לפני דמות הבוגר || מצבה הנוכחי של העבודה הסוציאלית הוא משונה וקשה להסבר. בשעה שהאוניברסיטאות והמכללות מכשירות מאות בוגרים מדי שנה, עדיין יש בשוק העבודה חוסר גדול בעו"סים - מקצוע שבעבר היה בו עודף. פרופ' שפירו תהה אם הסיבה לכך היא שמקצוע העבודה הסוציאלית הפך במידה רבה לגשר ולמנוף למעבר למקצועות אחרים. ולצד אפשרות זו - האם זה חלק מתהליך של הסבה מקצועית, שעובר עולם התעסוקה כולו בעקבות מגפת הקורונה ואינו פוסח על מקצוע העבודה הסוציאלית? לצד אלה, פרופ' שפירו הזכיר את ההתקדמות המקצועית: עו"סים רבים מפתחים מיומנויות בתחומים ספציפיים ופונים ללימודי תואר שני ולהשתלמויות רבות. מאפיין נוסף של הבוגר שציין פרופ' שפירו היא המגמה המסתמנת של פנייה פחותה להתערבויות בתחום העשייה החברתית ברמת הקהילה וקביעת מדיניות - ויותר להתערבויות פרטניות ולטיפול ישיר בפונים. הוזכר גם האגף החדש יחסית במשרד הרווחה, אגף הפרופסיה, שבראשו עומדת גלית מבורך. האגף אמור לנתח עבודה סוציאלית במבט לעתיד שיח עם פרופ' שמעון שפירו 14
15 לדעתו - של הפרטת שירותים, אולם הדגיש שחיוני ביותר שהתהליך ילווה בהגברת הפיקוח על השירותים המופרטים. הדגש הוא על פיקוח מכיל ומבין, ולא פיקוח פורמלי בלבד המבקש לדלות ליקויים. צריך שהמפוקחים (בחסות הנוער, בשירותי הבריאות הכללית ובריאות הנפש) יחושו שהפיקוח נועד לסייע להם. שאלנו לגבי שיתוף לקוחות. פרופ' שפירו חושב שמגמה זו תלך ותתרחב. בפועל, כרגע היא מתרחבת בעקר בתחום ברה"נ, ובעתיד תתרחב בתחומים נוספים ולאוכלוסיות נוספות. ההתפתחות הטכנולוגית || מהפכת האינטרנט והמדיה שינתה את פני החברה בעשרות השנים האחרונות. אלא שככל שהטכנולוגיה מתקדמת, היא גם יוצרת פערים חדשים או מעמיקה את הקיימים: לא רק שהיא מדירה לא פעם את הקשישים והמוגבלים, המתקשים להתנהל בעולם הדיגיטלי, אלא שרבים מהעובדים הסוציאליים עצמם אינם מוצאים את דרכם בשילוב האלמנטים החדשים ופעילותם נפגעת. נושא זה בולט במיוחד בתחום מיצוי הזכויות, שבו נדרשות תמיכה ועזרה לאוכלוסייה מוחלשת. אל מול הטכנולוגיה, לעיתים מוחלשים גם התומכים והעוזרים. פרופ' שפירו קורא לתת את הדעת על נושא זה; לספק לעובדים הכשרה מסיבית יותר לשימוש באמצעים הדיגיטליים ובמקביל להתאים את האמצעים לאוכלוסייה המבוגרת והמוגבלת, כך שיהיו ידידותיים וקלים יותר לשימוש. הגם שהמהפכה הדיגיטלית הביאה עימה יתרונות, יש בה גם סכנות רבות. שימוש לא נכון באמצעים אלה במכוון (למשל, שיימינג), או שימוש לא מושכל מתוך חוסר ידיעה או רשלנות, עלולים להרע יותר מאשר להיטיב. ראוי שהעובדים הסוציאליים, כאנשי מקצוע, ידעו לנצל את הטוב שבמדיה החדשה, אך גם יִלמדו ויְלמדו אחרים כיצד להתמודד עם שימוש בה לרעה. עבודה סוציאלית רגישת תרבות || ישראל היא מדינה קולטת עלייה ויש בה גם אוכלוסיות מגוונות תרבותית. לכן, חשוב מאוד שבלימודים יושם דגש על רגישות רב־תרבותית. חשוב שיהיה גיוון תרבותי גם בקרב לסטודנטים שלהם. role model המורים, שיהיו בגדר נושאים אלו נלמדים באוניברסיטאות, אך לא באופן מספק. לסיכום, אנו מודות לפרופ' שמעון שפירו, על שחלק עימנו את מחשבותיו ודעותיו, ומקוות שחזונו באשר להתפתחות מקצוע העבודה הסוציאלית ימשיך ויתגשם - כשם שהתגשם בעבר ובהווה. אתמאפייני המקצועהנוכחיים, כדי לתכנן אתדרכי ההתמודדות עם האתגרים שיעמדו בפני העובד הסוציאלי בעתיד. הקשר בין האקדמיה לשדה || לתפיסתו של פרופ' שפירו, הקשר איננו מספק ועדיין נראה כ"גישושים", כאשר מהשדה עולות תלונות על כך שהכשרת העו"סים אינה מותאמת דייה לנעשה בשטח. הוא גורס כי האקדמיה אומנם נדרשת לספק לסטודנטים הכשרה גנרית, אך בה בעת גם לחזק את הקשר עם השדה. העובדה שההכשרה למקצוע משולבת בפרקטיקה מייצרת בכל מקרה קשר בין האקדמיה לשדה ומאפשרת את החשיפה של הסטודנטים לשטח. לימודי המשך והשתלמויות שונות בתום לימודי התואר הראשון הם שאמורים לספק את הידע הספציפי. מצבי חירום || המצבהביטחוני במדינת ישראל מכתיבאתסדרי העדיפות של החברה בכל התחומים. לצד המערך הלוחם בחזית נמצא העורף, כשעובדי הרווחה הם הלוחמים האמורים להגן על רווחת האוכלוסייה ולאפשר את התמודדותה. לאורך השנים למדנו שהעורף מצוי כל העת במצב לוחמה. פיגועים, מעשי טרור ובעיקר אזורים שלמים שחיים תחת איום קיומי מתמשך. מצב רגיש זה מחייב את מערכות הרווחה בהתמחות מיוחדת במצבי טראומה ופוסט־טראומה. להערכת פרופ' שפירו, התוכניות הקיימות אינן נותנות מענה מספק לאוכלוסייה הנמצאת במצב טראומטי מתמשך. התוכניות להתמודדות עם מצבי חירום אינן מגובשות דיין ואינן מופעלות באופן שוטף, כך שיוכלו לתת מענה באופן מיידי והולם. מרבית תוכניות הלימוד באוניברסיטאות ובמכללות אינן שמות דגש מספיק על נושא זה והוא גם אינו מיושם היטב בשטח. ההתפתחות בתחומי החקיקה || פרופ' שפירו הזכיר את חברו ועמיתו פרופ' דן שניט, ממובילי החקיקה למען זכויות ילדים. לדבריו, חשוב מאד שעו"סים יהיו בקיאים בחוקים השונים כדי שיוכלו לסייע בהיבט זה לאוכלוסיות החלשות. עלתה התהייה אם העו"סים עצמם מודעים מספיק לחוקים ולזכויות של המטופלים; אם תשומת הלב שלהם מופנית רק לטיפול נפשי פרטני או גם למימוש זכויות ולהקניית שירותים כגון סל שיקום, ביטוח לאומי וכדומה. בהקשר זה ציין פרופ' שפירו את המגמה - הנכונה PDF להורדת המאמר בקובץ
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=