67 תקציר || המאמר בא לתאר את פגיעותן של אוכלוסיות מוחלשות למול משבר האקלים ולהדגיש את חשיבותה של העבודה הקהילתית להיערכות מיטבית בהתמודדות מול משבר זה. אנו מציעים לעובדים קהילתיים נתיב פעולה יישומי של קידום אנרגיה קהילתית, מתוך הנחה כי השתתפות תושבים במשק האנרגיה היא הזדמנות ליצירת רווחים לקהילה המקומית: חיזוק החוסן האקלימי־קהילתי, התמודדות טובה יותר עם פגעי משבר האקלים, מענה לעוני אנרגטי ותמיכה בתהליכי בינוי וחיזוק של קהילות מקומיות. במאמר זה אנו קוראים לעובדים קהילתיים ועובדים סוציאליים להנגיש לקהילות השונות, ובפרט לדיירי בתים משותפים, הזדמנות להצטרף למאמץ הלאומי והעולמי במעבר לאנרגיה קהילתית מתחדשת וליהנות מהרווחים הפוטנציאלים הגלומים בפיתוח אנרגיה קהילתית. המלצה מרכזית היא לעשות שימוש בכלים ובמיומנויות הייחודיות של העבודה הקהילתית לטובת קידום חוסן בהתמודדות עם משבר האקלים, תוך פיתוח וליווי של קבוצות מוחלשות בקהילה, כך שיוכלו ליהנות מאנרגיה ירוקה וחסכנית. משבר האקלים, אנרגיה קהילתית, מילות מפתח: אקלימי, ־עבודה קהילתית, עוני אנרגטי, חוסן קהילתי פעילים, השתתפות חברתית. מבוא || סביבתי מציב בפני האנושות סכנות ־המשבר האקלימי רבות, שרבות מהן כבר מורגשות היום בדמות גלי חום קיצוניים, שיטפונות קטלניים, בצורות, רעב, הצפות ). על פי הפנל הבין־ממשלתי לשינוי 2021 , ועוד (פורת ), ההשלכות העתידיות צפויות להקצין IPCC האקלים ( את הקיים, לגרום לפגיעה פיזית ונפשית בחלקים נרחבים מאוכלוסיית העולם ולגרור גלי פליטים נרחבים. ישראל, בהיותה שוכנת באזור מדברי המוגדר כנקודה חמה ), צפויה להיות מושפעת משינויי האקלים Hotspot( .)2021 , ביתר שאת (זס"ק ורהב המשבר צפוי גם להעמיק פערים חברתיים, שכן בשל גישה מוגבלת לטכנולוגיות חדישות ולמקורות אנרגיה נקיים ומשתלמים, השכבות המוחלשות בחברה פגיעות ). תושבים החיים בעוני Dobbins, 2019( הרבה יותר אנרגטי פגיעים יותר לתנאי מזג אוויר קיצוניים, חום וקור כאחד, ואלה הופכים שכיחים יותר ויותר במציאות העכשווית. יש לכן חשיבות רבה להיערכות מקיפה, שתגדיל את העמידות והביטחון של האוכלוסייה אל מול שינויי האקלים והאתגרים הצפויים ותייצר חוסן קהילתי־ אקלימי. ההיערכות צריכה להיות משותפת: ברמת המדינה, העיר, היישוב, השכונה, הבניין המשותף. ), בנייר עמדה שהוגש 2020( כפי שטענה אדלשטיין למשרד הרווחה והביטחון החברתי ומתייחס להיערכות רשויות הרווחה למשבר האקלים, יש למשרד הזדמנות למצב את עצמו כגורם אסטרטגי משמעותי בקביעת מדיניות חברתית הנוגעת להגנה על אוכלוסיות פגיעות מפני השלכות משבר האקלים. צעד משמעתי לבניית חוסן קהילתי־אקלימי הוא מעבר מיידי לאנרגיות מתחדשות. כך, ממשלת ישראל התחייבה ), שהתקיימה COP26 בוועידת האקלים העולמית ( בגלזגו, סקוטלנד, להגדיל את יעדי הייצור 2021־ ב ולהגיע לאפס 2030 עד 30%־ של אנרגיות מתחדשות ל . הגעה ליעדים אלו מחייבת את ניצולם 2050 פליטות עד שטחים בנויים, שכן במדינה צפופה כמו ישראל הכרחי לשמור על השטחים הפתוחים המעטים שנותרו. צורך זה ,)2020( מתכתב עם סקר שהוביל המשרד להגנת הסביבה שנועד להעריך את פוטנציאל הייצור הסולרי במרחב הבנוי בישראל. מהסקר עלה שכבר כיום ניתן לייצר על מצריכת החשמל בישראל, 46%־ גבי גגות של מבנים כ מכלל 27% כאשר בבניינים משותפים בלבד ניתן לייצר הפוטנציאל. ניצול השטחים הבנויים לטובת ייצור אנרגיה מתחדשת מחייב השתתפות תושבים פעילה, או במילים אחרות - פיתוח אנרגיה קהילתית. אנרגיה קהילתית || אנרגיה קהילתית הוא מושג המתייחס להשתתפות של תושבים במשק האנרגיה מתוך מניעים שונים: ברחבי העולם, אנרגיה קהילתית מאופיינת במודלים רבים, שהנפוץ שבהם הם הקואופרטיבים. בישראל, התחום נמצא עדיין בשלבי התפתחות. הוא כולל כמה מודלים של ייצור משותף ביישובים (קיבוצים/מושבים שיתופיים), קבוצות רכישה ובניינים משותפים
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=