27 א , כחלק מקורס מתודות לעבודה 2021 י שם באמצע קהילתית וכיאה לשנת לימודים בשיא הקורונה, נפגשנובזוםעםד"ראלישבעסדן.תובנהמשמעותית שעלתה מדבריה הייתה שאם ברצוננו לחולל שינוי חברתי, חשוב שנתנסה בעבודה במחלקות לשירותים חברתיים, שהן יזמיות השירותים והמענים ברשויות המקומיות בתחומי רווחת הפרט, המשפחה, הקהילה והחברה. החלטתי להקשיב להמלצתה, ופחות מחצי שנה לאחר מכן זכיתי לחוות מקרוב את העבודה האינטנסיבית של העו"סיות ועובדי הרווחה במחלקות, המסייעים למספר רב של אנשים ומשפחות המתמודדים באומץ רב עם מציאויות חיים מורכבות, אשר חלקן מאופיינות בהיעדר אוריינות דיגיטלית וחוסר ידע למיצוי ומימוש זכויותיהם. השילוב של אלה עם היעדר הנגשה שפתית, מחסור בידע בשימוש בכלים טכנולוגיים, עומסי עבודה הנובעים בין היתר מעודף רגולציה וממגוון הולך ומצטמצם של עובדים ועובדות, מוביל לחלוקה לא שוויונית של משאבים זמינים ומשאבים עתידיים לאלה הזקוקים להם. כעובדות סוציאליות קהילתיות, עלינו למצוא פתרונות חדשניים לשלל האתגרים והחסמים. חודשים ספורים לאחר תום הלימודים התכנסנו - חמישה מבוגרי המגמה הקהילתית באוניברסיטה העברית - למפגש עתיר חלומות בערב סגרירי. דיברנו על סיום התואר והכניסה לעולם העבודה. שאלנו את עצמנו "האם נוכל לעבוד במקצוע שבחרנו וגם להרוויח בתחום שיאפשר לנו להשפיע על איכות חייהם של אנשים הסובלים ממחסור בהזדמנויות ובמשאבים?". החזון שגיבשנו, ושאותו אני מבקשת להציג במאמר זה, היה לפתח את הידע, הכלים והמיומנויות של עבודה סוציאלית קהילתית לכדי כלים טכנולוגיים חדשניים, שיאפשרו "לעשות טוב". אבל היי - עבודה סוציאלית וחדשנות? יש חיה כזו? מאז, חלקנו נכנסו לעולם העסקים החברתיים ועוסקים בפיתוח מוצרים טכנולוגיים לקידום רווחתם של אנשים. ואני, בחדר מחשבים משופץ, באולם קטן, יחד עם עשרה שהתכנסו לשיעור ראשון בהתמצאות +50 בני ובנות באתרים ממשלתיים. המטרה: שיפור אוריינות טכנולוגית ומיצוי זכויות דיגיטלי. זהו אחד ממגוון המענים של "מרכז עוצמה" בת־ים. התרגיל הראשון - כניסה לאתר ממשלתי - נוחל הצלחה מסחררת, ואנו עולים שלב: חיפוש מידע על מיצוי זכות באתר. פה כבר מתהווה קושי: פרצופים מבולבלים, כמעט מבוהלים, תנועות מהוססות, ואני מסתובבת בין מחשבים ואנשים ומנסה לסייע. ממסמך שיצר מטה "ישראל דיגיטלית" מטעם משרד ויותר מאוכלוסיית ישראל הבוגרת, 53%־ הכלכלה, עולה ש כשלושה מיליון איש, אינם משתמשים ברשת לקבלת מיליון איש, אינם 3.2־ , שהם כ 56% ; שירותים ממשלתיים מיליון איש 1.1 . משתמשים ברשת לתשלום חשבונות ומעלה, אחד מכל חמישה בוגרים, אינם מחפשים 20 גילאי מידע באינטרנט. העתיד כבר כאן והרוב מקוון, וכפי שציין פעם פרופסור שמעון שפירו - צריך להתקדם אל העתיד הזה בבטחה. עלינו להעניק למקבלי השירותים ולדור הוותיק של העבודה הסוציאלית את הכלים לגשר על הפער הטכנולוגי; לעודד את הדור הצעיר של המקצוע להתנסות בפתרון אתגרים חברתיים, לרכוש ידע ביזמות וחדשנות; לספק לבעלי אוריינות דיגיטלית נמוכה פתרונות ומענים מתוקצבים לרכישת הידע והמיומנויות למען צמצום התלות והגברת העצמאות; לתווך לאנשים ולמצות יחד איתם את זכיותיהם, בכדי להעלים את עננת חוסר הוודאות הגדולה המתלווה לעיתים למילים "ממסד" או "ממשלה". כעובדת סוציאלית קהילתית במשרה מלאה, הרגליים צועדות על הקרקע והראש מלא בחלומות ומחשבות: איך נוכל לסייע לכל הזקוקים לכך בדרך יעילה וחדשנית יותר? האם השינוי חייב להיות איטי כל כך? האם זמן, כסף וחשש מהלא נודע הם תירוצים משככי יצירתיות והעזה, הטמונים בכל אחת ואחד מאיתנו ומקבעים אותנו להסתדר בתבנית ברורה אחת של "איך המקצוע הזה צריך להיות"? נכון, אמפתיה והכלה הן תכונות ומיומנויות נפלאות והכרחיות- אבל מה עם הדברים הקונקרטיים, הגשמיים, שבלעדיהםבלתיאפשרי להיותעובדיםסוציאלייםמגשימים? ואיך אפשר לשמר וגם לשפר? לצמצם בלי להפחית? לתקן ולא לקלקל? להעצים מבלי להפסיק להקשיב לצרכים האמתיים ולאתגר בחידושים את דפוסי החשיבה הישנים? ואם נחזור לקבוצה האמיצה מחדר המחשבים ולמספר ההולך וגדל של אנשים כמותם, הצוברים פער טכנולוגי, הרי שעלינו לפעול בסקרנות, באומץ וביצירתיות ולהתאים "גלגלי עזר" חדשניים לכל מי שצריך; כאלו שאפשר להסיר לאחר השימוש ולהעביר לאדם נוסף. לחבר את האנשים לקהילה שהם חיים בתוכה. העתיד כבר כאן - אבל אסור לנו לשכוח את מי ששבילי המחר מהווים אתגר עבורם. העתיד כבר כאן והרוב מקוון, וכפי שציין פעם פרופסור שמעון שפירו - צריך להתקדם אל העתיד הזה בבטחה. עלינו להעניק למקבלי השירותים ולדור הוותיק של העבודה הסוציאלית את הכלים לגשר על הפער הטכנולוגי PDF להורדת המאמר בקובץ
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=