59 החינוך פעל בשיתוף ובהיוועצות עם רב בכיר בציונות הדתית, הרב יעקב אריאל, שהמליץ לסייע לילד ברגישות ובעדינות ולאפשר את המשך השתלבותו בבית הספר. אולם, על אף שישנו איסור ברור בחוק על אפליה בחינוך על רקע נטייה מינית או מגדרית, בצעד חריג הוחלט כי ילדיהם של ההורים המתנגדים יועברו כיחידה אחת לבית ספר אחר בעיר. מקרה נוסף, שמשקף במקצת את יחס החברה הערבית כלפי קהילת הלהט"ב, הוא מקרה הרצח של אחמד אבו מרחיה, שנרדף על רקע נטייתו המינית ומצא מקלט בישראל. הרצח האכזרי פורסם ברשתות החברתיות וצבר הד בקרב קהילת הלהט"ב, ובייחוד בקרב מבקשי מקלט להט"בים שחיים כאן בתחושת אימה, רדיפה וחוסר מוגנות. המבט אל העתיד הוא מבט של תקווה, שמבקש חיים בטוחים ומוגנים לכלל האוכלוסיות המגוונות בישראל, לצד המסורת, הערכים התרבותיים ונטייתם המינית. תהליך שינוי נוסף נעוץ בסוגיית ההורות בקרב קהילת הלהט"ב. כיום יש כמה מודלים הוריים עבור זוגות חד־ מיניים החיים בישראל, וביניהם מודל ההורות המשותפת, Tsfati, Nadan, Biton מודל הפונדקאות ומודל האימוץ ( ). בהתייחס למודל הפונדקאות, עד לפני &Serdtse, 2020 כשנה היה אפשר לקיים את התהליך רק בחו"ל, אך לאור פסיקת בג"ץ יש כיום אפשרות לקיומו בישראל. תהליך פונדקאות בחו"ל טומן בחובו הוצאות כלכליות גבוהות מאוד, מורכבויות רגשיות וניהול התהליך מרחוק. ניתן לשער כי קיום התהליך בישראל אמור לחסוך בעלויות ובמורכבויות רגשיות, אך לא אלו פני הדברים: התהליך רצוף במגבלות רבות, תהליכים ביורוקרטיים מייגעים, זמני המתנה ארוכים מאוד וסיכויי היריון נמוכים, כל אלה לצד עלות כלכלית גבוהה מאוד. כולי ציפייה כי תהליך הפונדקאות יכלול עלויות נמוכות יותר ובכך יאפשר את חלום ההורות לשכבות סוציואקונומיות שונות בקהילת הלהט"ב. מגמת שינוי חיובית נוספת ניתן לראות בשירותים החברתיים במשרד הרווחה בישראל. בשנים האחרונות משרד הרווחה הוסיף תקן של עו"ס להט"ב ברשויות המקומיות, אשר אמון על איתור, ליווי וטיפול סוציאלי בהתאם לצרכים השונים. בנוסף לכך, יש תוכנית למניעת אובדנות בקרב קהילת הלהט"ב ודירות מעבר לצעירים ולקהילה הטרנסית. אלא שחלק מהשירותים אינם ניתנים לכל התושבים ובכל האזורים הגאוגרפיים. כך לדוגמה, עו"ס להט"ב נמצא בחלק מהרשויות המקומיות בישראל ולא בכולן, מצב שיוצר הדרה של תושבים שאין במקום מגוריהם תפקיד מקצועי זה ועל כן הם אינם מקבלים מענה מקצועי לצורכיהם הייחודיים, כדוגמת דירת מעבר. יתר על כן, בהיבט הסוציאלי והטיפולי - ניכר כי עובדים ועובדות סוציאליות רבים, בתפקידים השונים, מספקים מענה חלקי, ללא הכשרה מקצועית מתאימה, מה שעלול לייצר חוויות שליליות נוספות בחייהם של חברי וחברות קהילת הלהט"ב. לצד העשייה במשרד הרווחה, ניכר כי במשרד הבריאות לא חלו שינויים רבים, למעט נוהל שהוצא בתחילת שנת , שמטרתו הנגשה תרבותית של שירותי בריאות הנפש 2021 ). אלא 2021 , לאנשים על הקשת הטרנסית (משרד הבריאות שנוהל זה לרוב אינו נאכף בשירותי בריאות הנפש בכלל, ובשירותי סל שיקום בפרט. כך למשל, רוב מרכזי בריאות הנפש והמחלקות הסגורות אינם ערוכים לקהילה הטרנסית, אשר זקוקה למענה ייחודי, רגיש ומותאם בעת משבר נפשי. ישנם מתמודדים ומתמודדות, המשתייכים לקהילה הטרנסית, אשר מדווחים על יחס מפלה מצד פסיכיאטרים ואנשי רפואה, כמו גם מצד עובדי מערך השיקום. מתמודדים בעלי נטייה חד־מינית אינם זוכים למענה מקצועי המותאם לצורכיהם, ומקבלים שירות מעובדי שיקום שלא עברו הכשרה מקצועית המותאמת לקהילת הלהט"ב. היעדר ההכשרה מתבטא בחוסר ידע והיכרות עם דרכי טיפול עבור קהילת הלהט"ב, היעדר מענים חברתיים ותעסוקתיים המותאמים לצורכיהם, היעדר שירותי דיור מותאמים ועוד. לצד האמור לעיל, ישנן יוזמות פרטיות של חברות השיקום, שמטרתן לשפר את רווחת מקבלי/ות השירות, וביניהן )NECT התערבות קבוצתית להפחתת סטיגמה עצמית ( בקרב מתמודדים/ות המשתייכים/ות לקהילת הלהט"ב .)2022 , (ימין, כתב, לוי ורועה לעניות דעתי, יש להתחיל את תהליך ההכשרה עוד בשלב ההכשרה באקדמיה, באמצעות קורס חובה בתחום הלהט"ב עבור כל סטודנט וסטודנטית לעבודה סוציאלית. כמו כן, יש להעמיק את ההכשרה המקצועית בשירותי הרווחה ובשירותי בריאות הנפש, לאור העובדה שקהילת הלהט"ב היא אוכלוסייה אשר נמצאת בכלל המרחבים השונים, וכן לעמול על פיתוח מענים סוציאליים נוספים, אשר ייטיבו עם חייהם של חברי וחברות הקהילה. כולי תקווה שבשנים הקרובות יחולו שינויים אלו בכל הקשור למדיניות החברתית של קהילת הלהט"ב, במטרה לצמצם חוויות של אפליה, גזענות וחוסר הכלה. תהליך שינוי נוסף נעוץ בסוגיית ההורות בקרב קהילת הלהט"ב. כיום יש כמה מודלים הוריים עבור זוגות חד־ מיניים החיים בישראל, וביניהם מודל ההורות המשותפת, מודל הפונדקאות ומודל האימוץ
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=