יצירת שותפויות עם בעלי עניין • : חיבור של בעלי עניין שונים )stakeholders( לתוכנית הכוללת. למשל, חברות דיור ציבורי, רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, ארגונים ללא כוונת רווח והמגזר העסקי. פיתוח שפה ייעודית פיתוח שפה תואמת: • לנושא "עבודה סוציאלית למען אנרגיה מתחדשת", בדומה למתרחש בנושא "עבודה סוציאלית מודעת/ נוגדת עוני". קיום הגברת המודעות וקידום הכשרות: • קורסים והכשרות ייעודיות לתושבים, למשל במתחמי "משעול" (תוכנית ארצית של שיקום שכונות בשיתוף השירות לעבודה קהילתית), והעלאת מודעות כללית לנושא בקרב העובדים הקהילתיים, תושבים ופעילים. מתן כלים לאנשי המקצוע מתן ידע וכלים: • השונים הרלוונטיים לקידום התחום, כגון עובדים במרכזי עוצמה, עו"סקים של תוכניות כמו "משעול" ו"מוטב יחדיו", מרכזי חוסן, מרכזי גישור ועוד. עדכון המדריכים למיפוי והכרת הקהילה • ; סולומון ואלק, 141-133 ' , עמ 2003 למיניהם (סדן ), תוך הוספת קריטריונים הקשורים לחשיפה 2016 למשבר האקלים ולעוני אנרגטי במרחב הציבורי. לסיכום || אומרים שבכל משבר יש הזדמנות. המשבר האקלימי־ סביבתי, על השלכותיו השונות, עשוי להיות הזדמנות לקהילות להפוך לשחקניות משמעותיות בפיתוח משק האנרגיה החלופית בישראל, ובכך לקחת אחריות אישית וקהילתית על עתידן, לבנות חוסן קהילתי ולתרום לכלל החברה והסביבה. אנו קוראים לעובדים קהילתיים ולעובדים סוציאליים לפעול ולרתום תושבים - ובעיקר דיירי בתים משותפים (שהם רוב תושבי הארץ) - למאמץ הלאומי והעולמי למעבר לאנרגיה מתחדשת, תוך הפקת הרווחים השונים שהוזכרו לעיל. העובדים הקהילתיים, הפרוסים בכל רחבי הארץ, יכולים להיות גורמי מפתח להצלחת יישומם בשטח של פרויקטי אנרגיה קהילתית, ובה בעת עשויות התארגנויות אלו להיות כלי משמעותי בידי העובד הקהילתי ליצירת תהליכים קהילתיים שהוא אמון עליהם. משרד הרווחה אמון על הכנת תוכנית היערכות של האוכלוסיות הפגיעות למשבר האקלים. הכנת תוכנית ), לפיה על 4079 זו מחויבת בהחלטת ממשלה (החלטה כל משרדי הממשלה להיערך לשינויי האקלים. בהתאם, הוצהר בנייר עמדה של משרד הרווחה והביטחון ) על נכונות לקדם פעילויות 2020 , החברתי (אדלשטיין כמו התקנת פנלים סולריים במבני דיור ציבורי (בשיתוף משרד הבינוי והשיכון), הקמת מרכזי חוסן אנרגטי (בשיתוף משרד האנרגיה) והטמעת הנושא כתחום בתוך אגף משאבי קהילה של המשרד. למרות הנכונות, ועל אף חשיבות הנושא ופוטנציאל החיבור שלו ללב העבודה הקהילתית, המשרד טרם העלה את הנושא על סדר היום שלו באופן רשמי ומסודר. עד לגיבוש מדיניות משרדית ויצירת סדר יום מפורט, אנו קוראים לקידום יוזמות מקומיות, קהילתיות ואזרחיות, במטרה לחזק אוכלוסיות פגיעות, לייצר חוסן קהילתי־ אנרגטי ולהבטיח שתושבים מעוטי יכולת כלכלית לא יישארו מאחור. יש לזכור שהנושא אינו דורך במקום, ויוזמות שונות בחברה האזרחית כבר מקדמות סדר יום למען אנרגיה קהילתית. למשל, הפורום הישראלי לאנרגיה (ע"ר) מלווה מיזמים שונים של אנרגיה קהילתית, שהוקמו על ידי תושבים ופעילים בשכונות ובקהילות ברחבי הארץ. כל עוד לא נכיר בסיבות המרכזיות למשבר האקלים, לא נוכל להתמודד עימו. חשוב להבהיר שהשיטה הכלכלית השולטת כיום מבוססת על אנרגיה פוסילית שאינה בת־ קיימא, והיא מעודדת צריכה בלתי מרוסנת, מייצרת כמויות אשפה לא נשלטות ומוציאה את המערכות האקולוגיות ואת האקלים שלנו מאיזון. שיטה כלכלית זו יוצרת קיטוב חברתי־ כלכלי, כאשר רוב נכסי העולם נשלטים על ידי מעטים ורוב אוכלוסיית העולם אינה שותפה לרווחים. אנרגיה קהילתית, בהיותה מבוזרת ומקומית, היא מענה חשוב לצמצום פערים כלכליים ולטיפול במשבר האקלים כאחד. צילום: עו״ס נבט כהנא PDF להורדת המאמר בקובץ 70
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=