1 מיכל קרומר־נבו המחלקה לעבודה סוציאלית ע"ש שפיצר, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב; מחזיקת הקתדרה לפיתוח פרופ׳ מיכל קרומר־נבו - 1 mkrumernevo@gmail.com קהילתי ע"ש דוד ודורותי שוורצמן. הפרדיגמה של עבודה סוציאלית מודעת עוני: התפתחות והטמעה וכאשר היא מבקשת לאתגר את יחסי הכוח הללו הן ברמת היחסים הבין־אישיים והן ברמה החברתית. לפרדיגמה של עוסמד"ע יש כמה עקרונות תאורטיים. המרכזיים שבהם: עוני הוא הפרה של זכויות ברמה החברתית הכללית - כמו הזכות לדיור, לתעסוקה, לחינוך ולבריאות, וכן ברמה הבין־אישית - כמו הזכות לכבוד, הזכות להיחשב לבעלת ידע והזכות לקבל הכרה. ההפרה של הזכויות הללו היא מקור לסבל אנושי ניכר. אנשים בעוני מתנגדים לעוניים באופן פעיל ויום־יומי, אולם מכיוון שמעשי ההתנגדות שלהם אינם מוציאים אותם מעוניים (לפעמים מדובר במעשים מינוריים, יום־יומיים) - מעשים אלה אינם זוכים להכרה. התפישה של אנשים בעוני כמי שמתנגדים לעוניים סותרת את המבט החברתי ההגמוני, המשרטט את דמויותיהם של אנשים בעוני כמי שוויתרו על המאבק בעוניים או שהם חסרי יכולת. לפיכך, מעשי ההתנגדות שלהם למצוקה אינם זוכים להתייחסות. כדי לזהות את מעשי ההתנגדות של אנשים לעוניים א יך עושים שינוי חברתי? התרגלנו לחשוב ששינוי חברתי מתרחש באמצעות פעולות ישירות ברמת המקרו, כמו עבודה קהילתית, אקטיביזם חברתי, פיתוח שירותים או פרקטיקת מדיניות. אבל רוב העו"סים פועלים ברמת המיקרו ועובדים עם פרטים ומשפחות. כיצד ניתן להחיל עקרונות של שינוי חברתי בעבודה פרטנית עם אנשים בעוני? על שאלה זו מבקשת לענות הפרדיגמה של עבודה סוציאלית מודעת־עוני (עוסמד"ע). הפרדיגמה, שפותחה לאורך כשלושים שנים של 2016 עבודתי כ"אקדמאית מעורבת", אומצה בשנת על ידי משרד הרווחה והביטחון החברתי כמודל מוביל לעבודת המחלקות לשירותים חברתיים - וכיום מיושמים עקרונותיה גם בגופים ציבוריים נוספים. הפרדיגמה מציעה לראות גם במפגש הבין־אישי זירה של שינוי חברתי, אשר מתרחש כאשר העו"סית הפרטנית מערבת בעבודתה באופן מתמשך תהליכים של רפלקציה ביקורתית, כאשר היא מודעת ליחסי הכוחות בינה לבין מקבלי השירות 34
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=