15 לדעתו - של הפרטת שירותים, אולם הדגיש שחיוני ביותר שהתהליך ילווה בהגברת הפיקוח על השירותים המופרטים. הדגש הוא על פיקוח מכיל ומבין, ולא פיקוח פורמלי בלבד המבקש לדלות ליקויים. צריך שהמפוקחים (בחסות הנוער, בשירותי הבריאות הכללית ובריאות הנפש) יחושו שהפיקוח נועד לסייע להם. שאלנו לגבי שיתוף לקוחות. פרופ' שפירו חושב שמגמה זו תלך ותתרחב. בפועל, כרגע היא מתרחבת בעקר בתחום ברה"נ, ובעתיד תתרחב בתחומים נוספים ולאוכלוסיות נוספות. ההתפתחות הטכנולוגית || מהפכת האינטרנט והמדיה שינתה את פני החברה בעשרות השנים האחרונות. אלא שככל שהטכנולוגיה מתקדמת, היא גם יוצרת פערים חדשים או מעמיקה את הקיימים: לא רק שהיא מדירה לא פעם את הקשישים והמוגבלים, המתקשים להתנהל בעולם הדיגיטלי, אלא שרבים מהעובדים הסוציאליים עצמם אינם מוצאים את דרכם בשילוב האלמנטים החדשים ופעילותם נפגעת. נושא זה בולט במיוחד בתחום מיצוי הזכויות, שבו נדרשות תמיכה ועזרה לאוכלוסייה מוחלשת. אל מול הטכנולוגיה, לעיתים מוחלשים גם התומכים והעוזרים. פרופ' שפירו קורא לתת את הדעת על נושא זה; לספק לעובדים הכשרה מסיבית יותר לשימוש באמצעים הדיגיטליים ובמקביל להתאים את האמצעים לאוכלוסייה המבוגרת והמוגבלת, כך שיהיו ידידותיים וקלים יותר לשימוש. הגם שהמהפכה הדיגיטלית הביאה עימה יתרונות, יש בה גם סכנות רבות. שימוש לא נכון באמצעים אלה במכוון (למשל, שיימינג), או שימוש לא מושכל מתוך חוסר ידיעה או רשלנות, עלולים להרע יותר מאשר להיטיב. ראוי שהעובדים הסוציאליים, כאנשי מקצוע, ידעו לנצל את הטוב שבמדיה החדשה, אך גם יִלמדו ויְלמדו אחרים כיצד להתמודד עם שימוש בה לרעה. עבודה סוציאלית רגישת תרבות || ישראל היא מדינה קולטת עלייה ויש בה גם אוכלוסיות מגוונות תרבותית. לכן, חשוב מאוד שבלימודים יושם דגש על רגישות רב־תרבותית. חשוב שיהיה גיוון תרבותי גם בקרב לסטודנטים שלהם. role model המורים, שיהיו בגדר נושאים אלו נלמדים באוניברסיטאות, אך לא באופן מספק. לסיכום, אנו מודות לפרופ' שמעון שפירו, על שחלק עימנו את מחשבותיו ודעותיו, ומקוות שחזונו באשר להתפתחות מקצוע העבודה הסוציאלית ימשיך ויתגשם - כשם שהתגשם בעבר ובהווה. אתמאפייני המקצועהנוכחיים, כדי לתכנן אתדרכי ההתמודדות עם האתגרים שיעמדו בפני העובד הסוציאלי בעתיד. הקשר בין האקדמיה לשדה || לתפיסתו של פרופ' שפירו, הקשר איננו מספק ועדיין נראה כ"גישושים", כאשר מהשדה עולות תלונות על כך שהכשרת העו"סים אינה מותאמת דייה לנעשה בשטח. הוא גורס כי האקדמיה אומנם נדרשת לספק לסטודנטים הכשרה גנרית, אך בה בעת גם לחזק את הקשר עם השדה. העובדה שההכשרה למקצוע משולבת בפרקטיקה מייצרת בכל מקרה קשר בין האקדמיה לשדה ומאפשרת את החשיפה של הסטודנטים לשטח. לימודי המשך והשתלמויות שונות בתום לימודי התואר הראשון הם שאמורים לספק את הידע הספציפי. מצבי חירום || המצבהביטחוני במדינת ישראל מכתיבאתסדרי העדיפות של החברה בכל התחומים. לצד המערך הלוחם בחזית נמצא העורף, כשעובדי הרווחה הם הלוחמים האמורים להגן על רווחת האוכלוסייה ולאפשר את התמודדותה. לאורך השנים למדנו שהעורף מצוי כל העת במצב לוחמה. פיגועים, מעשי טרור ובעיקר אזורים שלמים שחיים תחת איום קיומי מתמשך. מצב רגיש זה מחייב את מערכות הרווחה בהתמחות מיוחדת במצבי טראומה ופוסט־טראומה. להערכת פרופ' שפירו, התוכניות הקיימות אינן נותנות מענה מספק לאוכלוסייה הנמצאת במצב טראומטי מתמשך. התוכניות להתמודדות עם מצבי חירום אינן מגובשות דיין ואינן מופעלות באופן שוטף, כך שיוכלו לתת מענה באופן מיידי והולם. מרבית תוכניות הלימוד באוניברסיטאות ובמכללות אינן שמות דגש מספיק על נושא זה והוא גם אינו מיושם היטב בשטח. ההתפתחות בתחומי החקיקה || פרופ' שפירו הזכיר את חברו ועמיתו פרופ' דן שניט, ממובילי החקיקה למען זכויות ילדים. לדבריו, חשוב מאד שעו"סים יהיו בקיאים בחוקים השונים כדי שיוכלו לסייע בהיבט זה לאוכלוסיות החלשות. עלתה התהייה אם העו"סים עצמם מודעים מספיק לחוקים ולזכויות של המטופלים; אם תשומת הלב שלהם מופנית רק לטיפול נפשי פרטני או גם למימוש זכויות ולהקניית שירותים כגון סל שיקום, ביטוח לאומי וכדומה. בהקשר זה ציין פרופ' שפירו את המגמה - הנכונה PDF להורדת המאמר בקובץ
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=