21 האקדמיה בישראל מצויה בעיצומם של תהליכי ), השינויים הם מבניים 2016( שינוי. על פי קצ'רגין ומתבטאים בהתרחבות ובגיוון מוסדי, בגיוון דמוגרפי של הפרופיל הסטודנטיאלי, בקפיטליזם, בתיעוש ובהפרטה. לכל אלה יש השפעה על תופעות אקדמיות שונות כמו ציונים גבוהים מדי, הגמשה של דרישות אקדמיות וקונפורמיזציה של סטודנטים. כל אלה אינם פוסחים על בתי הספר לעבודה סוציאלית: חוגים חדשים נפתחו במכללות ברחבי הארץ, הביקוש גדל וכך גם מספר הסטודנטים, ואיתם עולים מאפיינים חדשים של סטודנטים Goldberg et al., 2015; Zerubavel למקצוע ( ). במקביל לשינויים אלו, חלו & Wright, 2012 תמורות רבות גם בשירותי הרווחה, המשמשים כזרוע המבצעת של הפרקטיקה וההדרכה למקצוע (אלמוג־ ), ביניהן כניסה 2012 , ; בניש 2015 , בר ואייזנשטדט של עמותות וארגונים חדשים העוסקים בחינוך, הדרכה וטיפול שאינם מספקים שירות סוציאלי במובן המסורתי של המקצוע. בחלק מהארגונים אין משרת עובד סוציאלי או שהעובד במקום לא הוסמך להדרכה, ועדיין הם מעוניינים לשמש כמקום הכשרה לסטודנטים. במקומות הללו נדרשת הדרכה מקצועית .)Cleak et al., 2022( חיצונית שינויים אלו משפיעים על האקדמיה ומאתגרים אותה לייצר תוכניות הכשרה, הדרכה וחינוך מתקדמים ומותאמים. במקביל, יכולתם של המוסדות האקדמיים להצמיח עובדים סוציאליים מוכשרים ויעילים, שעברו הכשרה קלינית, מותנית בקיומם של מקומות ). הכמות הגדלה של Bogo, 2015( הכשרה איכותיים התלמידים, הגיוון ההולך וגדל שלהם ומודל הכשרה המבוסס כמעט כולו על התנדבות - כל אלה מאתגרים את היחידות להכשרה מעשית בבתי הספר השונים. מגמה זו מייצרת תחרות גלויה וסמויה ביניהן - לא רק על הסטודנט בעל הפוטנציאל הגבוה יותר, אלא גם על מדריכות מקצועיות ועל מקומות הכשרה איכותיים. העבודה המעשית נתפסת כלב ההכשרה למקצוע וחלק בלתי נפרד מתהליך הסוציאליזציה לתפקיד Shlomo et העו"ס, יחד עם החינוך האקדמי ( ). במרבית בתי הספר לעבודה סוציאלית al., 2012 בישראל, הסטודנטים מתחילים את הפרקטיקום בשטח במהלך השנה הראשונה ללימודיהם, בהיכרות פרונטלית עם המערכות השונות. בשנה השנייה והשלישית ללימודיהם הם משובצים לעבודה בסוכנויות רווחה שונות וצוברים כאלף שעות הכשרה ). במקומות אלו הם מלוּוִים Shlomo et al., 2012( בעובדים סוציאליים בעלי ותק וניסיון, אשר מוכשרים להיות מדריכי סטודנטים בשדה באמצעות קורס ייעודי באקדמיה. במקביל להכשרה המעשית נלמדים קורסים אקדמיים, שבמסגרתם אנשי אקדמיה מנוסים ממשיגים עבור הסטודנטים את החוויה הרגשית, המנטלית והמעשית ברמה התיאורטית. נוסף על הכשרת הסטודנטים במגוון מיומנויות, כישורים וידע תיאורטי, אחת המשימות העיקריות של החינוך האקדמי היא לספק להם הזדמנות לפתח ולגבש לעצמם זהות מקצועית. משימה זו היא סוגיה משמעותית, שמעת לעת נדרשת לחשיבה מחודשת. הסטודנטים || "העניין המרכזי הוא הגדרת זהותנו העצמית. אנחנו מגדירים תמיד את זהותנו בדיאלוג עם - ולפעמים במאבק נגד - הדברים שאחרים משמעותיים רואים בנו. העיצוב הדיאלוגי נמשך כל עוד אנו חיים" (צ'ארלס טיילור) אחת ההגדרות של פיתוח זהות מקצועית היא התמזגות התרבות של האדם עם התרבות של המקצוע. ערכים, עמדות, ניסיון חיים, התנסות ותפקידים, כל אלה מופנמים Snell et בתוך תהליך שנקרא סוציאליזציה מקצועית ( ). סטודנטים לעבודה סוציאלית צריכים לפתח al., 2020 מיומנויות חדשות, לרכוש ידע אקדמי ולשלב את חוכמת הידע וחוכמת המעשה גם יחד מתוך גמישות פרגמטית ). המטרות העיקריות הן לפתח Kaushik & Walsh, 2019( אנשי מקצוע ערכיים, איכותיים ובעלי מודעות למגוון חוויית אנושיות, ידע תיאורטי עשיר והכשרה לשימוש במיומנויות מקצועית תובעניות, תוך ניווט בתוך ובין מערכות מיקרו .)Kuusisto et al., 2022( ומקרו מורכבות יותר ויותר סטודנטים הבוחרים במקצועות הטיפול הם בעלי סיפורי חיים דומים, נושקים ומקבילים לסיפורי אחת המשימות העיקריות של החינוך האקדמי היא לספק לסטודנטים הזדמנות לפתח ולגבש לעצמם זהות מקצועית. משימה זו היא סוגיה משמעותית, שמעת לעת נדרשת לחשיבה מחודשת
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=