וגם לעשות התאמות לטכנולוגיות ולזמנים משתנים, אבל צריך לעשות את זה. להבין את מהות הקשב; כמה מסרים ניתן להעביר בזמן קצר, מהי הפלטפורמה המתאימה, וכדומה. האתגרים האלה אינם ייחודיים לנו, הם גם של רבים אחרים, לרבות התקשורת בכלל. "אנחנו גם צריכים לחשוב איך מקלים את תהליך הגשת המאמרים. איך לשמור על רמה מקצועית ועדיין לאפשר תהליך קצר ונגיש יותר, במיוחד בכתבות של ֿחוכמת המעשה". לשם מה נדרש הביטאון בעידן הרשתות החברתיות? האם לא די בקבוצה הנהדרת של האיגוד בפייסבוק? "את התקשורת עם העובדים אנחנו יכולים לקיים באמצעות הניוזלטר. כבר אין צורך לעדכן במידעו"ס על צו ההרחבה, הסכם השכר, שינויים והבהרות. הדגש בביטאון הוא פרופסיונלי, וזה תחום שאי אפשר לעשותו קצר וקליט, נוסח הפייסבוק או סרטון .reels "אגב, אני חושבת שמידעו"ס דיגיטלי יכול להיות טריגר לדיון בפייסבוק. הקבוצה של האיגוד היא קבוצה עובדים סוציאליים איכותיים. 9,000 מדהימה, עם טריגרים מכתבות במידעו"ס יכולים להוסיף עוד פן לדברים, לשימושם של העובדות/ים בקבוצה. אפשר, למשל, לבחור משפט ממאמר דעה ולדון בו. זה יכול להיות נפלא. "למרות האתגרים, הביטאון חשוב, גם פנימה וגם החוצה, ואני בהחלט רואה לו המשכיות. עם זאת, אנחנו בוחנים את זה כל הזמן. חשוב לי למשל לאמוד את מספר הקוראים ולראות בגוגל אנליטיקס מה קראו. בכך, יש יתרון בהפצת מידעו"ס ברשת". מהם הנושאים ה"בוערים" שמעסיקים היום את הפרופסיה? "מה ש'בוער' כרגע היא הרפורמה, שאנחנו בשלב היישום שלה. זה לא הסכם רגיל; זה אירוע גדול מאוד, שכולל שינוי מבני עם בעיות ומורכבויות. יש אלפי מעסיקים שצריך לתקשר איתם, גם בשירות הציבורי וגם בצו ההרחבה. האתגר היה כמובן להשיג את מה שהשגנו, ומבחינתי - האירוע הזה הוא עבר; הראש שלי כבר במאבק הבא והרגליים - עמוק בתוך היישום". ומהו המאבק הבא? "האתגר הגדול שלנו הוא העומסים. עובדת קמה בבוקר, הולכת לעבודה וחוזרת, ומה שהולך איתה זה לא רק השכר. האם אני מכבה שרפות? האם אני שם רק כדי שיהיה את מי להאשים כשמשהו לא טוב יקרה? נכון, הלכנו על השכר והמוגנות תחילה, אבל עומסים הם הנושא הבא. בסופו של דבר, אלה סיבה ומסובב". איך מתכתב נושא העומסים עם המשבר באיוש התקנים? "איוש התקנים היא בעיה עולמית. בשירות הציבורי חסרים עובדים בכל התחומים, וכך גם במגזר הפרטי. יש לכך מגוון סיבות, חלקן גלובליות. הקורונה החריפה את המצב, ולאחריה השתנתה התפיסה של שוק העבודה. חלק מהפתרונות לעתיד יכללו תקציב ייעודי ובניית מפתחות תקינה: הגדרת מספר המטופלים, הכרה במקצועיות ובשכר מתגמל, בתנאים סביבתיים, באמצעים לעבודה. זה עשוי להביא יותר א.נשים לאיוש המשרות. האתגר הוא במַקרו, כולל מדיניות הרווחה וכלכלת הרווחה במדינת ישראל. עלינו לשאוף להחזיר את הספינה לכיוון הנכון. זהו אתגר פרופסיונלי, ולא רק של האיגוד. הרפורמה היא גאווה גדולה אך היא לא סך כל החלומות שלנו. יש עוד דברים שניתן לעשות. למשל, עולם הע"ס ומשרדי הממשלה יצטרכו להתאים את תפיסת שוק העבודה, כך שיתאים לעובדים". ומילים לסיכום? "יש מקצועות שבאיזשהו שלב לא יידרשו יותר. לצערנו או לשמחתנו, תמיד נצטרך את רשת הביטחון של הטיפול הפסיכוסוציאלי. זו זכות גדולה מאוד, להיות אורחים לרגע בחיים של אנשים. זה אינו מובן מאליו. לפעמים חווים הצלחה בסוף הדרך ולפעמים לא, אבל אנחנו הולכים בדרך הזו יחד איתם - והם פותחים לנו צוהר לעולם שלם של קהילות, משפחות ויחידים. בעיניי, זה הדבר החשוב ביותר לזכור בהקשר של המקצוע שלנו: זה מעמיס ושוחק, אבל זו גם זכות גדולה מאוד". ״לפני כשנתיים פנו אלינו שתי עובדות, חברות שנפגשו בתואר השני וחשבו על רעיון מלהיב - פודקסט על סיפורי חיים. הן רצו וקיבלו תמיכה מהאיגוד, אבל עשו הכול בעצמן״ PDF להורדת המאמר בקובץ 10
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=