בהקשר לכך לוקטה ספרות עיונית, ברובה מישראל ומיעוטה מהעולם, העוסקת בתפקידי העובד הסוציאלי הקהילתי. מתוכה, זוהו שבעה תפקידים ייחודיים לעובד הסוציאלי הקהילתי: מפתח, ביורוקרט, מתכנן, מתריע, מפעיל, סנגור ויועץ. שבעת התפקידים זוהו בשיטת מאמרים שפורסמו על ידי 74 ניתוח טקסטואלי, מתוך השירות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה. המחקר הבחין בין שני סוגי תפקידים: התפקיד המצוי, זה הקיים בפועל, והתפקיד הרצוי; שניהם, כפי שתיארו ותפסו אותם כותבי המאמרים. ממצאי המחקר הצביעו על מגוון ה"תפקידים המצויים" שמילאו עובדים סוציאליים קהילתיים בישראל בכל אחת משלוש התקופות. למשל, נמצא שהעובדים הסוציאליים הקהילתיים בכל התקופות ממלאים בפועל ("תפקיד מצוי") בעיקר שני תפקידים מרכזיים: מפתח , המאופיינות בקליטת 50־ וביורוקרט, כאשר בשנות ה עלייה המונית ובבעיות אינטגרציה של העולים החדשים (בעיקר במעברות), הם עוסקים אך ורק בתפקידי המפתח , המאופיינות בתופעות של 60־ והביורוקרט. בשנות ה מצוקה כלכלית, עוני ונחשלות - בעיקר בעיירות הפיתוח ובשכונות העוני של מפוני המעברות - הם מתחילים למלא, אומנם במידה חלקית, תפקידים נוספים כמו , המאופיינות בתחילתן של 70־ מתכנן ומפעיל. בשנות ה מחאות הפנתרים השחורים ובחשיפתו של פער חברתי הולך ומעמיק, הם ממלאים מגוון רחב יותר של תפקידים, בהם מתכנן, מפעיל, מסנגר ויועץ, גם אם המשקל הרב הוא עדיין של תפקידי הבסיס - מפתח וביורוקרט. לעומת זאת, התקבלה תמונה שונה של "התפקידים הרצויים" לאורך אותן שנים, כפי שתוארו ונתפסו על ידי כותבי המאמרים. מדובר בתפקידים שציפו מהעובדים הקהילתיים למלא בכל אחת משלוש התקופות. נמצא שמגוון התפקידים מתרחב ומתפתח מתקופה לתקופה. השוואה זאת, בין "התפקיד המצוי" ל"תפקיד הרצוי", סייעה לבחינת הימצאותה של אידיאולוגיה מקצועית כלשהי, הגורמת לפיתוח וליישום של תפקידים בפועל. נמצא שתפקידים מסוימים, שבתקופה מוקדמת באו לידי ביטוי רק בתפיסה, באו לידי ביטוי בפועל בתקופה מאוחרת יותר. למשל, "תפקידים רצויים" , נמצאו כ"תפקידים 50־ כמו מתכנן וסנגור בשנות ה , ו"תפקידים רצויים" בשנות 60־ מצויים" בשנות ה , כמו מפעיל ויועץ, באו לידי ביטוי כ"תפקידים 60־ ה . ממצאי המחקר העלו כי בכל 70־ מצויים" בשנות ה שלוש התקופות המוקדמות, "תפקידים רצויים" קיבלו בולטות גבוהה בספרות העיונית הנחקרת, ובהתאמה - הן קיבלו משקל יחסי גבוה גם כ"תפקידים מצויים" בתקופות המאוחרות. הציפיות מהעובדים הסוציאליים הקהילתיים ("תפקיד רצוי"), כפי שהן מופיעות בספרות, מלמדות על משקל מרכזי לתפקידי "מפתח" ו״ביורוקרט" - גם 70־ ובעיקר ה 60־ , ואילו בשנות ה 50־ בשנות ה לתפקידי "מתכנן", "מפעיל", "סנגור" ו"יועץ" . חושפות ומבליטות מאוד תפקידים 90־ וה 80־ שנות ה שהיו בגדר "רצויים" באותם שלושה עשורים ראשונים: "מתכנן", "מפעיל", "סנגור" ו"יועץ". שנים אלה מאופיינות בפרויקט שיקום השכונות, שגייס אליו את מקצוע העבודה הסוציאלית הקהילתית בתפקידי המתכנן והיועץ. הדינמיקה בפרויקט שיקום השכונות הארצי, שזכה להקצאת משאבים רבים של הממשלה ושל קהילות בחו"ל, הדגישה רבות את תהליכי התכנון בתחומים החברתיים והפיזיים. נכנסו לזירת השירותים 90־ וה 80־ בשנות ה החברתיים, במישורים המקומי והארצי, תאגידים חברתיים כמו עמותות וחברות לתועלת הציבור. תהליך ההפרטה של השירותים החברתיים, שהחל בעשורים אלו, חולל שינויים בזהות התפקודית של עמותות כמו אקי"ם, אלו"ט ועוד, שעד אז הדגישו באופן מסורתי את תפקיד הסנגור של האוכלוסייה שהם מייצגים. בתהליך השינוי שהתחולל במסגרת ההפרטה, העמותות נטלו על עצמן תפקיד של אספקת שירותים, שדרש מהן יכולות גבוהות של תכנון חברתי. לכאן בדיוק נכנסו העובדים הסוציאליים הקהילתיים, שתרמו את תרומתם הייחודית בתפקידי המתכנן והיועץ. עתה הגענו לשני העשורים האחרונים של המילניום .2020-2000 - הנוכחי נקודת המבט של בן הדור השני של עובדים סוציאליים קהילתיים מתארת את המעבר מן התפקידים המסורתיים של המילניום הקודם אל תקופה חדשה, שיצרה אתגרים ותפקידים חדשים לעובד הסוציאלי הקהילתי. עשורים אלו מתאפיינים בשינויים משמעותיים, שרבים מהם קשורים למהפכה הווירטואלית, אשר הצמיחה קהילות חדשות - הקהילות הווירטואליות. קהילה וירטואלית היא סוג חדש יחסית של התארגנות ממצאי המחקר הצביעו על מגוון ה"תפקידים המצויים" שמילאו עובדים סוציאליים קהילתיים בישראל בכל אחת משלוש התקופות. למשל, נמצא שהעובדים הסוציאליים הקהילתיים בכל התקופות ממלאים בפועל ("תפקיד מצוי") בעיקר שני תפקידים מרכזיים: מפתח וביורוקרט 48
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=