החיים של לקוחותיהם. לעיתים הם עצמם היו לקוחות Goldberg et al., 2015;( של עובדים סוציאליים ). משימתם היא לזהות Zerubavel & Wright, 2012 את ההזדהות, המעורבות והתערבות היתר שלהם, להיות אחראים להשלכות ולא לערבב את סיפורם .)Goldberg et al., 2015( האישי עם זה של הלקוח אחת הדרכים המשמעותיות והאפקטיביות שהוצעו כדי להצליח ליצור את ההפרדה היא באמצעות תהליכים - )Bruno & Dell’Aversana, 2018( רפלקטיביים מענה המציע להרהר בו זמנית בידע התיאורטי, האישי והפרקטי. הרפלקציה מספקת לסטודנטים הזדמנות לשלב למידה אקדמית עם ניסיון בעולם האמיתי, על ידי הפיכת ידע סמוי ובלתי נגיש למפורש יותר. הכתיבה יוצרת אינטגרציה ועיבוד של חומרים לא מעובדים לכלל חוויה קוהרנטית ומאורגנת. חלק גדול מהאפקטיביות של חוויית הלמידה של הסטודנטים נרשם לזכות החשיפה המגוונת לתחומי המקצוע ומשימותיו. ריבוי דרישות לתרגול, להכרה ולעמידה באתגרים השונים מסייע בפיתוח יכולתם Bogo להיות אנשי מקצוע אפקטיביים ומיומנים (, ). ואכן, סטודנטים רואים בהדרכה מרכיב 2015 משמעותי ביותר בהכשרתם למקצוע, בתנאי שאופי ההדרכה, זמינותה ורמת הציפיות של המדריכה מהם Shlomo et יהיו מותאמים לצורכיהם האישיים ( ). כאשר הם חשים שהמדריכות מתעניינות al., 2012 בתהליך הלמידה שלהם, זמינות עבורם ומעבירות פידבק ענייני ומלמד באופן עקבי, גדלה שביעות הרצון שלהם ואיתה תחושת המסוגלות. מעבר לכך, השיתוף הפתוח בהדרכה נועד לסייע לסטודנטים לווסת ולנרמל את רגשותיהם אל מול הבעיות המורכבות שהם חווים מול המטופלים ודרישות השטח. לא אחת, ההדרכה נדרשת לעסוק גם בחייהם האישיים, בעברם וב"כאן ועכשיו", המשפיעים על תפקודם ועל איכות ההתערבות מול הלקוחות. היעדר שיח על תכנים קשים המעסיקים אותם עלול לחבל בתפקודם בתוך התהליך הטיפולי, ויתרה מכך - התעלמות של המדריכות מתכנים אישיים, מבעיות משמעת ומקונפליקטים סמויים עלולה לחבל לא רק בתהליך ההכשרה אלא גם בגיבוש הזהות המקצועית. ההכשרה המעשית מוגדרת כ"חתימה הפדגוגית" של החינוך לעבודה סוציאלית, וההדרכה נתפסת ). מידת Homonoff, 2008( כליבו של תהליך זה שביעות הרצון של הסטודנטים מההדרכה היא גורם משמעותי בתהליך ההכשרה למקצוע, אך גם בפיתוח )2012( הזהות המקצועית שלהם. שלמה ואחרים הציעו מודל המבוסס על גישה הרואה את האדם כחי ופועל בהקשר של סביבות מרובות מערכות דינמיות ואינטראקטיביות, שבהן כל מרכיב משפיע על האחר ומושפע ממנו בו זמנית. בעולמנו הדינמי והמשתנה, הם זיהו שלוש מערכות שמסייעות (בדרגות שונות של השפעה) לגיבוש הזהות המקצועית של סטודנטים לעבודה סוציאלית: ) המשאב הארגוני שבו מתקיימים הקשר 1( ושיתוף הפעולה בין תוכניות עבודה סוציאליות לבין ) משאביו האישיים 2( ; מקומות ההכשרה המעשית של הסטודנט, כגון בידול עצמי, תחושת קוהרנטיות ) משאבים סביבתיים כגון ערכים 3( ; ואמפתיה אישיים וחברתיים. מכלול ואינטגרציה בין הממשקים הללו יהיו כר פורה לתהליך המעבר מסטודנט לעובד סוציאלי מיטבי. ההדרכה || "מורה בינוני אומר; מורה טוב מסביר; מורה מצוין מדגים; מורה מושלם מעורר השראה" (ויליאם ארתור וורד) לחינוך לעבודה סוציאלית יש תפקיד משמעותי בשמירת הסף של המקצוע ואחריות להקפיד על סטנדרטים גבוהים ומחמירים, כדי להבטיח שהבוגרים יהיו בעלי מסוגלות ומיומנויות. מרבית המדריכות הן מתוך השירות ומומחיות בתחומן, מה שמבטיח הדרכה איכותית. עם זאת, השינויים במסגרות ההשכלה הגבוהה ובהם ריבוי בתי הספר ומספר הסטודנטים, ובמקביל לכך התמורות החלות בעולם הרווחה, מחייבים לעשות שימוש גם בהדרכה חיצונית, להגדלת אפשרויות ההשמה. תהליך זה נעשה נפוץ יותר ויותר ). על Cleak et al., 2022( וסביר להניח שיימשך המדריכות מוטלת החובה להבטיח שהסטודנטים יהפכו לעובדים סוציאליים מוכשרים ולספק להם הזדמנויות למידה משמעותיות לפיתוח יכולותיהם המקצועיות. ההדרכה נדרשת לעסוק גם בחייהם האישיים, בעברם וב"כאן ועכשיו", המשפיעים על תפקודם ועל איכות ההתערבות מול הלקוחות. היעדר שיח על תכנים קשים המעסיקים אותם עלול לחבל בתפקודם בתוך התהליך הטיפולי 22
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=