10 לנפגעי פגיעה מינית בתקופת הילדות. במסגרת של עדויות 500־ חודשים בלבד, שמעו חברי הוועדה למעלה מ שעברו פגיעה מינית בילדותם 18 מבגירים מעל גיל ), מכל שכבות החברה הישראלית. 18-0 (בגילים במסגרת למידה מחקרית מוקפדת גובשו מתוך עדויות הנפגעים הסוגיות המרכזיות הרלוונטיות לשינוי ולשיפור המדיניות בישראל כלפי ילדים נפגעים וכלפי בוגרים שעברו פגיעה בילדותם. ממצאי הדוח מצביעים על חוויות קשות בקרב הנפגעים, כשהבולטת בהם היא חוויית הבדידות. חוויות אלו מתעצמות כאשר הילדים הנפגעים חושפים את הפגיעה בהם כלפי המערכות השונות, ואלו מגיבות בדרך שאינה מותאמת ואפילו פוגענית - מה שמעצים את חוויות הבדידות, ההוקעה, הפגיעה והאי־צדק. ממצאים אלו מעלים את ההכרח בהסתכלות מערכתית רחבה על הבעיה; הסתכלות ששמה דגש על האופן שפועלים ההקשרים השונים בחיי הנפגעים ומדגישה כי תגובות נכונות מצד המערכות הכרחיות וחשובות להגנה על ילדים ועל רווחתם, גם במהלך ילדותם וגם במהלך חייהם הבוגרים. זאת ועוד, הממצאים מדגישים את חובתה של המדינה להכיר בפגיעה המינית בילדים, להגן עליהם ולספק להם את מלוא זכויותיהם - באמצעות שינוי מדיניות והקצאת משאבים שיבטיחו את זכותם לחיים בטוחים. חשוב מאוד לציין ולהדגיש כי לצד ממצאיה הקשים , דוח הוועדה כולל גם פרק של למידה 1 של הוועדה מהצלחות, שנכתב ברובו על בסיס חוויותיהם של הנפגעים והנפגעות במפגשיהם עם עובדות סוציאליות. מה ניתן ללמוד מחוויות מיטיבות אלה? 1 ותחושת אכפתיות הן מרכזיות ומכוננות נראותחוויית בקשר של ילדים שנפגעו עם העובדת הסוציאלית. 2 מתן תגובה מיטיבה לחשיפת הפגיעה, אשר כללה לפגיעה, היא דרמטית בתפיסת הילד הכרה ותוקף הנפגע את עצמו ואת המערכות שסביבו. 3 מסגרות נפגעים רבים ציינו את תפקידן המרכזי של , ודאי ויציב אל מיטיבות, שהיוו עבורם בית בטוח מול הסביבה הפוגענית שבה חיו (מרכזי חירום, בתי מעבר ומסגרות חוץ ביתיות). ;https://user-1723486.cld.bz/haruv-report-2021 של הוועדה הציבורית: לינק לדוח המלא 1 https://user-1723486.cld.bz/haruv-report-2021-summary לינק לתקציר הדוח: ציטוט מתוך עדות: "בשמונה בערב נסעתי יחד עם העו"סית לחוק נוער למרכז חירום. זה היה הבית החדש והבטוח שלי... לי היה טוב במרכז החירום. לא מזמן מישהו שאל אותי מתי בחיים שלי הייתי מאושרת, ולא הצלחתי לחשוב על שום תקופה חוץ מהארבעה חודשים שהעברתי שם". אחת הסוגיות המרכזיות שמציב בפנינו הדוח מתייחסת לתובנות שמעלים הנפגעים והנפגעות ביחס להוצאות החוץ־ביתיות ולנוכחותן המיטיבה בחייהם של ילדים וילדות רבים. הכרחי כי תהליך של עיצוב מדיניות עתידית, שמנסה למצוא את האיזונים בין מדיניות עם הפנים לקהילה לבין ההוצאות החוץ־ ביתיות, ישלב את עדויותיהם של בוגרי השמות חוץ־ביתיות. חוויותיהם החיות הכרחיות לכל למידה וקבלת החלטות! מתחנות העבר אל תקווה לעתיד - מעבר || מהגנה אל רווחה למידה מתחנות העבר ממחישה כי עבודה סוציאלית מיטבית איננה יכולה להתרחש בריק, וכי כדי להגן על ילדים ולממש את זכותם להתפתחות ולחיי ביטחון, אנו, העובדות הסוציאליות, זקוקות לשני דברים מרכזיים, הקשורים זה בזה: 1 חייב להיעשות שינוי מדיניות דחוף, כך שהעובדות הסוציאליות יהיו חלק מקהילה רב־מקצועית שאחראית יחד על הגנה על ילדים. לבד זה לא אפשרי, ולילדים "ילד אחד, מערכת במדינת ישראל יש זכות למדיניות של אחת"! 2 - קראו הנפגעים והנפגעות במסגרת "הצילו אותנו" עדויותיהם בוועדה הציבורית, ובכך המחישו את היעדרה של פרקטיקת מניעה במדינת ישראל. ב"מניעה", הכוונה איננה רק לאמץ מאמצי מניעה סלקטיביים למניעת סיכון בקרב אוכלוסיות בסיכון, אלא גם לאימוץ על ידי העובדות הסוציאליות. רווחת הציבורגישה של 54
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=