49 ) וחלק בלתי נפרד מחיינו Johnson et al., 2015( בעידן המודרני. ההגדרה הראשונה למונח היא של ), שתיאר את הקהילה Rheingold, 1993( ריינגולד הווירטואלית כהתלכדות חברתית הנוצרת מדיאלוג בין אנשים במרחב המקוון. בהמשך, ליימייסטר ואחרים ) הגדירו קהילות במרחב הווירטואלי כקבוצות של 2008( אנשים הנפגשים במרחב זה ומקיימים אינטראקציה זה עם זה, מחוברים זה לזה באמצעות התעניינות בנושא מסוים ומסוגלים למסד יחסים חברתיים או תחושת .)Leimeister et al., 2008( השתייכות לקבוצה זו קהילה וירטואלית איננה חד־ממדית. היא מתבטאת גם באופן היברידי, המשלב סוגי קהילות שונים - גאוגרפי, פונקציונלי ווירטואלי. קהילה היברידית היא קהילה שבה "אנשים מקיימים אינטראקציה חברתית בעזרת שימוש בשיטות תקשורת מקוונות ולא מקוונות כאחד. הקהילה מופעלת ונתמכת באמצעות השימוש בערוצי תקשורת מרובים, לרבות כלים ושירותים .)Gaved & Mulholland, 2005( " מבוססי אינטרנט לידתן של הקהילות הווירטואליות ההיברידיות בעשורים אלו הציבה אתגר גדול לעובד הסוציאלי הקהילתי, שנדרש לתפקיד של מחדֵש, יוצר ומפעיל שלהן. זהו איש מקצוע המצויד ביכולות הטכנולוגיות החדשות שרכש, כמו גם ביכולות פיתוח והפעלה של קהילה וירטואלית היברידית. נוסף על כך, מהפכת האינטרנט יצרה זמינות של מידע רב, לעיתים רב מדי. זמינות זו הצמיחה את קהילות הידע, שיצרו מרחב וירטואלי לקהילת אנשי מקצוע בעולם התוכן המקצועי המשותף. תהליך זה הועיד לעובד הסוציאלי הקהילתי תפקיד של מתאם קהילות ידע. התפתחות נוספת של שני העשורים האחרונים מאופיינת במציאות של מצבי חירום: אירועי טרור בצילן של האינתיפאדות השונות, מלחמת לבנון השנייה, מתקפות טילים מרצועת עזה, ועוד. מציאות זאת הולידה קהילות המתמודדות במצבי חירום ואסון. תפקיד הקהילה בהתמודדות במצבי חירום נדון בהרחבה בספרות המקצועית. גורמים שנמצאו כבעלי השפעה מובהקת על התנהגותם, תפקודם והתמודדותם של הנחשפים למצבי חירום הם הון חברתי, לכידות חברתית, חוללות קהילתית, רשתות חברתיות, תחושת אמון ותמיכה חברתית. גורמים אלו קשורים זה בזה ויוצרים יחדיו מבנה ייחודי של חוסן הקהילה בחירום Masten & Obradovic, 2008; Norris et al.,( .)2008; Poortinga, 2011 העצמת החוסן הקהילתי במצב חירום הוא תהליך שבאמצעותו משיגים חברי הקהילה כוח אישי וקהילתי המאפשר להם לזכות בשליטה על סביבתם ולהגשים את שאיפותיהם במצב של חוסר ודאות והיעדר יציבות. ) הגדירה זאת כתהליך Solomon, 1976( סולומון של העצמה, שבו עובד סוציאלי פועל יחד עם הלקוח להפחתת חוסר האונים שלו בחירום. העצמה נתפסת כמשאב החבוי בכל אדם או קהילה, וחשוב שבני אדם וקהילות יכירו את העוצמה הפוטנציאלית העומדת .)1990 , לרשותם ויפעילו אותה (צ'קוואי העצמת החוסן הקהילתי בחירום הועידה אתגר משמעותי לעובד הסוציאלי הקהילתי, כמעצב ומעצים של חוסן זה. הנה כי כן, עובדים סוציאליים קהילתיים משמשים כמנהלי מרכזי חוסן ועוסקים בעיצוב ובהעצמה של קהילות גאוגרפיות ופונקציונליות הנתונות במצבי חירום. שני העשורים האחרונים אתגרו את העבודה הסוציאלית הקהילתית באתגר נוסף: פיתוח יכולות של חשיבה תוצאתית. ״חשיבה תוצאתית״ היא שם כולל למכלול של נורמות ומנגנונים, המעודדים חתירה מתמשכת להשגת תוצאות בשירותים החברתיים. היא כוללת תכנון מבוסס ידע ומידע המכוון להשגת תוצאות, הערכה שיטתית של מידת השגתן ושימוש רגיש ומושכל במידע שנאסף, כבסיס ללמידה מתמשכת ולשיפור דרכי .)2017 , העבודה (שר וארזי התפתחות החשיבה התוצאתית הביאה את הדרישה ליזמות חברתית, לניהול פיננסי יעיל יותר, לתכנון ההתערבות המקצועית, להשגת תוצאות מדידות, למשמעת תקציבית, לאינטגרציה של שירותים, למיקור־ חוץ ולהסדרת היחסים בין הארגונים לבין סוכנויות במגזר השלישי והעסקי, לדיווחיות ולשקיפות וכן להתניית התשלומים לספקי השירותים בהצגת תוצאות .)2018 , (מורלי־שגיב ושמיד החשיבה התוצאתית הועידה לעובד הסוציאלי הקהילתי תפקיד של יזם חברתי ופרויקטור ממוקד תוצאות מדידות. כך אנו פוגשים עובדים סוציאליים קהילתיים בתפקידי ניהול אינטגרטיבי, ממוקד מדדי הצלחה ותוצאה. לסיכום, במאמרנו הצגנו מבט בין־דורי על התפתחות שנות 70 תפקיד העובד הסוציאלי הקהילתי במהלך העבודה הסוציאלית הקהילתית בישראל. שלושת נקודת המבט של בן הדור השני של עובדים סוציאליים קהילתיים מתארת את המעבר מן התפקידים המסורתיים של המילניום הקודם אל תקופה חדשה, שיצרה אתגרים ותפקידים חדשים לעובד הסוציאלי הקהילתי
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=