35 ולמצוקתם עלינו לראות נכוחה את אחריותה של החברה להיווצרות העוני, את הפערים הקיימים בהזדמנויות ואת החסמים הניכרים הניצבים בפני מי שמבקשים להיחלץ מעוני. פרספקטיבה מודעת־עוני מבוססת על ביקורת חברתית, הרואה בעוני קודם כול בעיה של חלוקת משאבים לא צודקת ולא שוויונית ומכירה במאבקם היום־יומי של אנשים בעוני במצוקתם ובידע שלהם. בהתבסס על העקרונות התאורטיים הללו, עוסמד"ע מכוונת את העו"סים לזהות את הדרכים שבהן מקבלי השירות מתנגדים למצוקה ולהתייצב לצידם במאבקם זה, במטרה להפוך אותו למצליח יותר. העמדה של "התייצבות לצד", שהעו"סים אמורים לנקוט ביחסיהם עם מקבלי השירות, היא עמדה טיפולית שיש בה הכרה עמוקה בסבל ובטראומה בחייהם של אנשים בעוני, כמו גם בצרכים החומריים והרגשיים שלהם ובכוחות החברתיים הגדולים שהם מתמודדים איתם. על בסיס ההנחות הללו התפתחו פרקטיקות ספציפיות. לדוגמה, עבודה בבית המטופל, עבודה במרחבי החיים האמיתיים, שימוש בתקציב גמיש, מיצוי זכויות אקטיבי ועבודה קהילתית מודעת־עוני. פרקטיקות אלו תועדו במאמרים אקדמיים רבים (לדוגמה, ברנד־לוי ומלול, ;2019 ;2018 ;2017 ,' ; סער־הימן ואח 2020 , ; סטריאר 2019 Saar-Heiman and Krumer- ;2019 ,' רוסו־כרמל ואח א, ב). 2022 , ) וכן בספרים (קרומר־נבו Nevo, 2020 הכרוניקה של הטמעת הפרדיגמה || במשרד הרווחה ניתן לזהות שלושה שלבים בהתפתחותה של הפרדיגמה וביישומה במסגרת המחלקות לשירותים חברתיים. בכל השלבים, אנשי מקצוע מהשטח וחוקרים מהאקדמיה קיימו שותפויות בתהליכי מחקר, למידה ורפלקציה: בשלב הראשון - תוכנית להכשרת סטודנטים: הפרדיגמה התפתחה במסגרת תוכנית הכשרה מעשית באוניברסיטת 2021-2010 לסטודנטים, שפעלה בשנים בן־גוריון בנגב ושימשה כמעבדה לפיתוח ולשיפור העקרונות והפרקטיקה של עוסמד"ע. המודל שהתפתח בשלב זה שימש את שאר הפיתוחים של התאוריה והפרקטיקה. בשלב השני - אימוץ על ידי משרד הרווחה במסגרת תוכניות ייחודיות: , משרד הרווחה החליט לבחון את 2015 בשנת הפרדיגמה בתוכנית פיילוט (תוכנית מפ"ה, "משפחות פוגשות הזדמנות"). פיתוח התוכנית ויישומה נעשו בשיתוף פעולה בין משרד הרווחה, ג'וינט־אשלים והמוסד לביטוח לאומי. מאז, לצד משרד הרווחה הפך ג'וינט־אשלים לשחקן מוביל בהטמעת הפרדיגמה. שנה לאחר מכן הוחלט על הקמת תוכנית רחבת היקף - "נושמים לרווחה במרכזי עוצמה מורחב" - אשר נפתחה בבת אחת בכמחצית מהמחלקות לשירותים חברתיים בישראל. תוכנית זו כללה פיתוח תוכנית של טיפול פרטני וכן הקמת מרכזי זכויות הצמודים למחלקות לשירותים חברתיים (מרכזי "עוצמה"). במסגרת מרכזי "עוצמה" התרחב מאוד תפקיד חדש של "עו"סים למיצוי זכויות וקהילה". תפקיד זה, שפותח עוד בתוכנית מפ"ה, אִפשר למש"חים לתמוך בפרקטיקה של מיצוי זכויות ולקדם את מקבלי השירות בהיבט חשוב זה. בהמשך אותה שנה התפתחו תוכניות נוספות, שמטרתן הייתה מניעת הוצאת ילדים מהבית או החזרתם של ילדים שכבר סודרו בסידורים חוץ־ביתיים. תוכניות אלה מבטאות שינוי משמעותי במדיניות ובפרקטיקה של טיפול בהתעללות והזנחה: מפיקוח על ההורים וחינוכם, לעמידה לצידם במאבקם בעוני. כל התוכניות פעלו בתיאום זו עם זו ולכולן היו הכשרות דומות ומערך ארגוני דומה. התיאום ביניהן נעשה באמצעות ועד היום בהובלת משרד 2016 ועדת היגוי, שפועלת משנת הרווחה והביטחון החברתי וג'וינט־אשלים ותפקידה לנהל ולתאם את ההטמעה המתמשכת של התוכניות מונחות הפרדיגמה. מחקרי הערכה שנעשו על כל התוכניות מצאו כי במסגרתן חל שיפור במדדים של היחסים בין העו"סים למקבלי השירות, ברמת הגדלת ההכנסות של הפונים וכן ברמת התפקוד האישי ומידת הסיכון של הילדים. כל התוכניות הייחודיות שהוטמעו במשרד הרווחה יועדו למספר מצומצם של מקבלי שירות, שקיבלו טיפול הוליסטי ואינטנסיבי למשך שנתיים עד שלוש שנים. כל התוכניות פועלות במסגרת מודל ארגוני עוני הוא הפרה של זכויות ברמה החברתית הכללית - כמו הזכות לדיור, לתעסוקה, לחינוך ולבריאות, וכן ברמה הבין־אישית - כמו הזכות לכבוד, הזכות להיחשב לבעלת ידע והזכות לקבל הכרה. ההפרה של הזכויות הללו היא מקור לסבל אנושי ניכר
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=