המופיעות בשנים האחרונות על דפי מידעו״ס. אני עצמי תוצר של מגמות אלה: השתלמתי בלימודי פסיכותרפיה ואני מכירה בתועלת הרבה של כלים טיפוליים בסיוע לאנשים במצוקה. לצד זאת, למרכזיות הידע הפסיכולוגי בשדה העבודה הסוציאלית יש גם מחירים כבדים. הסוציולוגית אווה אילוז טוענת שהפסיכולוגיה היא לא רק טכניקה לריפוי, אלא גם תפיסת עולם בעלת השלכות פוליטיות. לדידה, התרבות הפסיכולוגית גרמה לכך שבעיות וקונפליקטים חברתיים נתפסים במישור הפסיכולוגי ומטופלים כבעיות אישיות־נפשיות. כעס, שהוא הרגש הפוליטי ביותר ומניע למחאה חברתית, נתפס בתרבות הפסיכולוגית כנובע מקונפליקט פנימי לא פתור של האדם הכועס וכביטוי לחוסר בגרות ). גם אסתר 2012 , נפשית ולחוסר מקצועיות (אילוז פלד, פסיכואנליטיקאית וסופרת, מבקרת את השימוש התרבותי בשפה הפסיכולוגית. היא מתריעה שאנו חיים בתרבות מעובדת, שבה אסור לכעוס, צריך להיות אמפתיים ועמומים, ומרוב אמפתיה נשכחה מאיתנו .)2012 , דעת טוב ורע ואבד השיפוט המוסרי (סלע במקביל לעליית קרנו של הידע הפסיכולוגי ולמעמדו המרכזי בשדה העבודה הסוציאלית, חלה ירידה ניכרת במאמרי דעה, תגובות קוראים ומכתבים פתוחים המפורסמים במידעו״ס. כיום, הביטאון כמעט שנעדר ביטויים של כעס על עוולות חברתיות או ביקורת נוקבת והפניית אצבע מאשימה כלפי מוסדות או אישים האחראים לסבל של לקוחותינו. ייתכן שבאקלים הפסיכולוגי הרווח, האשמה או ביטוי של כעס נתפסים על ידי עובדים סוציאליים כבלתי מקצועיים. שפע העשייה היצירתית והאיכותית בתחום זקנה, הזוכה לבמה בגיליונות מידעו״ס בשנים האחרונות, מעורר בי השראה וגאווה. לצד זאת, אני חשה בחסרונם של דברי ביקורת נוקבים ושל ניסיונות סינגור, שאפיינו את ההתייחסות לזקנה במידעו״ס בראשית דרכו. עתיד אילו כתבות בנושא זקנה עתידות להתפרסם במידעו״ס? ובמילים אחרות, מה צופן העתיד לעבודה הסוציאלית בתחום זקנה? אינני מתיימרת לדעת, אך אני שמחה על ההזדמנות שניתנה לי לכתוב לאן אני מקווה שהמקצוע שלנו יתקדם. הייתי שמחה לראות המשך והתגברות של המגמה הנוכחית למתן במה לכתבות בתחום זקנה המעלות מודעות לסוגיות עכשוויות ומתארות שירותים איכותיים ועבודה טיפולית משמעותית עם קבוצות מגוונות של זקנים. עם זאת, יש לזכור שעבודה סוציאלית איננה הפרופסיה היחידה שיודעת להעניק טיפול או לפתח שירותים עבור זקנים. יותר ויותר גרונטולוגים, ממגוון רחב של דיסציפלינות מקצועיות, אמונים על תפקידים אלה לצד עובדים סוציאליים. ייחודה של העבודה הסוציאלית הוא בראש ובראשונה בעמדה הערכית של המקצוע ובעמידתו לצד אוכלוסיות מוחלשות. ייחודיות זו ראוי שתבוא לידי ביטוי בעבודתנו ותשתקף בדפי מידעו״ס, כפי שהשתקפה בו בראשית דרכו. שנה מאז ביטאה עו״ס איה קריאל כעס על 40 עברו מעל מצבם העגום של זקנים במוסדות במכתב פתוח לשר הרווחה, שהתפרסם במידעו״ס, ואותן עוולות ממשיכות להתרחש גם כיום. בתחילת דרכי המקצועית עבדתי תקופה קצרה במוסד לזקנים המתמודדים עם מחלות נפש. המוסד היה מופרט, בפיקוח ממשלתי, ובעליו החזיק בו למטרות רווח. שמעתי אנשי צוות צועקים על דיירים ומקללים אותם. ראיתי את עובדי המטבח גונבים אוכל, צלחות שמוגשות לדיירים כשהן כמעט ריקות ודיירים רעבים. ראיתי את הפסיכיאטר נכנע לבקשת המנהלת להעלות מינונים של תרופות הרגעה כדי להשקיט דיירים ממורמרים. ראיתי קולגות, פסיכותרפיסטים ורופאים מעלימים עין. המראות הדירו שינה מעיניי. בתום עבודתי במקום כתבתי מכתבי תלונה למוסדות המפקחים ולמשרד מבקר המדינה, וזמן קצר לאחר מכן המוסד נסגר. מי כמונו, העובדים הסוציאליים, עדים לעוולות המתרחשות כלפי זקנים בין דלתיים סגורות. אנו נמצאים בכל הצמתים המרכזיים שמגיעים אליהם זקנים במצבים הפגיעים ביותר: לשכות רווחה, חברות סיעוד, קופות חולים, מרכזי יום, בתי חולים ובתי אבות. בצמתים אלה, לעיתים קרובות אנו עדים ליחס בלתי הולם כלפי זקנים, הפרת זכויות, הזנחה ופגיעה, הנגרמות לאנשים בשעתם הקשה ביותר. כך, רק לשם דוגמה, אנו עדים לפגיעה בזקנים במוסדות, לאפליה של זקנים בקבלת טיפול רפואי בבתי חולים ולעושק של זקנים על ידי מטפלים מטעם חברות הסיעוד, שאינם מספקים לזקנים את שעות הסיוע המגיעות להם. חובתנו המקצועית היא לסנגר על הזקנים ולזעוק את זעקת העוול הנגרם להם. אני מייחלת לשוב ולקרוא במידעו״ס מאמרי דעה ומכתבים למערכת, שיחשפו באומץ ויבקרו בכעס ובכאב עוולות המתרחשות כלפי זקנים ומדיניות ציבורית שפוגעת בהם. בהצלחה לכולנו. התרשמתי מכתבות רבות שפורסמו במידעו״ס באותן שנים ראשונות, אשר מתאפיינות בכעס על עוולות חברתיות, בעמידה איתנה לצד אוכלוסיות במצוקה ובדרישה לצדק חברתי. הלך הרוח לוחמני הרבה יותר מכפי שהוא כיום 64
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=