33 לאיוש המערכת הזאת אלא גם כדי לתרום להתוויית המדיניות והפרקטיקה שבה. צעדים חיובים לכיוון זה ניכרו לאחרונה בדמות השלמת הסכם שכר חדש ובהמלצות צוות שהוקם על ידי משרד הרווחה כדי להציע צעדים לקידום מעמד העובדים הסוציאליים בישראל, אולם ברור שלא די בכך. במהלך השנים הקרובות יהיה צורך להסדיר את תעסוקתם של עו"סים במערכת שירותי הרווחה ובגורמים הלא־ ממשלתיים המספקים שירותים, כך שעומס התיקים בממוצע 100 הממוצע המוטל על עו"ס לא יעלה על ונורמת התעסוקה תהיה משרה מלאה. תנאי העבודה יצטרכו להשתנות - גם בהיבט של התנאים הפיזיים במחלקות, גם בתחושת הביטחון האישי של העובדים וגם בתנאי השכר והזכויות הנלוות לכך. נושא מרכזי שהמשרד יצטרך להידרש לו הוא ההדרכה, שחייבת להיות חלק אינטגרלי ומובנה בשגרת ההעסקה של עובדים סוציאליים. לבסוף, עובדות ועובדים סוציאליים הם לא רק המומחים לטיפול בבני אדם, במשפחות ובקהילות, אלא גם בעלי ידע ייחודי על בעיות חברתיות, יישום מדיניות חברתית והמדיניות הרצויה. המשרד חייב להבטיח אפיקים למעורבותם של עו"סים בפרקטיקת מדיניות. במקביל, הכרחי להפסיק את המגמה שהשתרשה בשנים האחרונות במשרד הרווחה, למינוי מי שאינם עובדים סוציאליים לתפקידי מנהיגות במשרד הרווחה, במחוזות וברשויות המקומיות. ביזור סמכויות || מגמת "המקומיות", המדגישה את הצורך להעביר לרשויות המקומיות ולקהילות שיקול דעת נרחב יותר לגבי האופי והסוג של השירותים החברתיים שהן מספקות, תופסת תאוצה בכל מדינות הרווחה - וראוי שכך יהיה גם בישראל. לצד החשיבות של הבטחת השוויוניות והמקצועיות של שירותי הרווחה על ידי משרד הרווחה, ראוי כי יינתנו הרבה יותר סמכויות לרשויות המקומיות להחליט על מערך השירותים ולהתאים את השירותים למאפיינים התרבותיים, לצרכים ולהעדפות של תושביהן. דבר זה יכול לבוא לידי ביטוי, למשל, במתן אפשרות לסלי שירותים מקומיים, המתווספים לסל האחיד שקובע המשרד, או במתן גמישות רבה יותר בשימוש במשאבים שהמשרד מספק לרשויות. מגמה זו תקפה גם לגבי מקומה של הקהילה. לקהילה עוצמה רבה בקידום הצרכים של השותפים לה, בתנאי שיש ביכולתה לממש את עוצמתה ולבטא את צרכיה. עובדים קהילתיים צברו ידע וכלים רבים להפעלת קהילות בישראל ויש הכרח לחזק את המערך הזה. מחקרים מלמדים שאפשר לרתום את הקהילה לסייע להתמודדות של פרטים ומשפחות בתוכה עם מצוקותיהם, וכי הדבר מועיל במיוחד. למשל, בהפעלת תוכנית למשפחות ולילדים בשם "קהילת חזקות", שמדגישה את החיבור בין משפחות הזקוקות לסיוע עם מערכות בקהילה ואת תפקיד העו"סים ביצירת חיבור זה. על אף שחלק מההמלצות המוצגות כאן כבר יושמו הלכה למעשה או שהן בתהליכי דיון וגיבוש במשרד הרווחה, ברור שהדרך לרפורמה במערכת הרווחה ולמימוש הזכות לרווחה טובה עדיין ארוכה. בתחומים רבים, הדבר מצריך שינוי תפיסתי ומערכתי בקרב קובעי המדיניות ואנשי המקצוע. ברור גם שאימוץ השינויים הללו יחייב תוספת משאבים ניכרת למערך הרווחה. בדוח שהוכן, ההערכה היא שנדרש גידול של שישה מיליארד ש"ח מדי שנה בתקציב המשרד. תוספת זו עדיין נמוכה מההוצאה הממוצעת על רווחה במדינות הרווחה, אולם יש בכוחה להבטיח את המשאבים הנדרשים לשינוי מהותי בשירותי הרווחה בישראל. אימוץ חוק שירותי הרווחה לאנשים עם מוגבלות הוא הוכחה לכך שניתן לקדם בהצלחה שינויים מהותיים במערכת הרווחה. שילוב של רצון פוליטי, משאבים, רעיונות, אנשי מקצוע וניהול מחושב ומקצועי, יכול לקדם את מערכת הרווחה בישראל לעבר יעד שאפתני אך אפשרי - הבטחת הזכות לרווחה טובה. הצלחת המאמץ להבטיח רווחה טובה לזקוקים לה במדינת הרווחה הישראלית תלויה בכך שיהיו די עובדות ועובדים סוציאליים להפעלת המערכת החיונית הזאת PDF להורדת המאמר בקובץ
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=