31 העבריינות, למנוע את נפילת הנערים לעולם הפשע ולהציע להם מסלול להשתלבות חברתית עתידית. התמודדות אפקטיבית עם עוני || במשך שנים רבות מדי לא עמד הטיפול בעוני במוקד עניינו של משרד הרווחה. זאת על אף שעונִי והשלכותיו היו ונותרו מקור עיקרי למצוקה של רבים מאוד בקרב אוכלוסיות היעד של מערכת הרווחה. בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי בתחום זה, בעקבות אימוץ פרקטיקות מתפיסת העבודה הסוציאלית מודעת־עוני. הפעלת תוכניות שונות במערכת הרווחה, דוגמת תוכנית "נושמים לרווחה", ומיסוד הרעיון של מחלקות לשירותים חברתיים מודעות־עוני, מלמדים שניתן להתמודד באופן אפקטיבי יותר עם עוני. עם זאת, הדבר מחייב לא רק הרחבה ניכרת של התוכניות הללו אלא גם רפורמה בכל מערך הסיוע הכספי והחומרי - החל מהבטחת הכנסה של הביטוח הלאומי ודרך התקציבים הגמישים וסיוע החירום שבאחריות המחלקות לשירותים חברתיים וקרנות חיצוניות. כיום, מערך זה מספק סיוע שאינו נגיש דיו (בין שליש למחצית מהזכאים להבטחת הכנסה אינם מממשים את זכותם) והוא רחוק מלספק קיום בכבוד. אוטונומיה של משתמשי השירות || משתמשי השירות של משרד הרווחה אינם רק אנשים הסובלים ממצוקות; הם גם אנשים עם רצונות, יכולות וידע. במשך זמן רב מדי חייבה מערכת הרווחה את משתמשי השירות להתאים את עצמם לשירותים הקיימים - ולא התאימה את עצמה לצרכים ולהעדפות שלהם. נדבך מרכזי בחוק שירותי הרווחה לאנשים עם מוגבלות, שנחקק לאחרונה, מציע דרכים ממשיות להגדלה ניכרת של מידת האוטונומיה של אנשים עם מוגבלות. הבטחת תקציבים אישיים לנמנים עם קבוצה זו תאפשר להם, או למי מטעמם, להחליט על השירות המתאים לצורכיהם ועל זהות ספק השירות. מימוש רעיון זה, שנוסה בהצלחה במדינות רווחה אחרות, יחייב את משרד הרווחה לא רק לממן את התקציבים אלא גם לעודד הקמת שירותים מספקים בקהילה, שיאפשרו את הבחירה, וליצור מנגנון ביורוקרטי יעיל שיבטיח מימוש מהיר של חופש הבחירה. אחריות משרד הרווחה על שירותי רווחה || מתקציב משרד הרווחה 80%־ בעידן שבו יותר מ מופנה לשירותים מופרטים (מה שמכונה, לעיתים, מיקור חוץ או רכש חברתי), יש חשיבות גדולה במיוחד לשאלות כגון מה צריך להיות מסופק על ידי חברות עסקיות או עמותות ומה ישירות על ידי המשרד, כיצד עורכים מכרזים נכונים לשירותים המטפלים בבני אדם ואיך מפקחים על השירותים המופרטים, כדי להגן על זכויות משתמשי השירות. נדמה שעד כה לא היו התשובות שניתנו לשאלות הללו מספיק טובות וברורות. על כן, נדרשת חשיבה מחודשת על האופן שמשרד הרווחה מקיים את אחריותו לשירותי הרווחה. מתבקש שתוקדש מחשבה שיטתית לשאלה מה צריך להיות מופרט ומה לא. המשמעות היא שייתכן שיידרש להעביר מחדש שירותים מופרטים מידי גורמים לא־ממשלתיים להפעלה ישירה של המשרד. באשר למכרזים, צריך להדגיש הרבה יותר את הממד של מומחיות וידע מקצועי בעת קביעת זהות הזוכה במכרזים להפעלת שירותים. חשוב מכל אלה, ובמיוחד לאור המקרים החוזרים ונשנים של טיפול לא נאות במסגרת מופרטות, הוא למצוא את הדרך לפקח בצורה טובה יותר על השירותים המופרטים. ברור כי מספר המפקחים כיום במשרד הרווחה קטן בהרבה מהנדרש. מעבר לכך, קיימים בעולם דגמים של רגולציה המציעים למשרד ממשלתי מפקח דרך אפקטיבית יותר עונִי והשלכותיו היו ונותרו מקור עיקרי למצוקה של רבים מאוד בקרב אוכלוסיות היעד של מערכת הרווחה. בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי בתחום זה, בעקבות אימוץ פרקטיקות מתפיסת העבודה הסוציאלית מודעת־עוני
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=