43 החלק השלישי: סקלת הרגשות במהלך כל המפגשים שלנו, איילת הציגה את תפקידה המקצועי כמנגנון שמסייע לה בחייה. לצורך כך, ולאחר שיחות עומק רבות, ביקשתי שנעבוד עם סקלת רגשות אישית. ” (“לא פנוי כלל” עד “פנוי 10“ ” ועד 0” הסקלה בנויה מ לגמרי”, בהתאמה), והמטופל מתבקש למקם את עצמו עליה כהמשך לתובנות שהתקבלו מניתוח המשאבה. במקרה בוחן זה, מטרתה של סקלת הרגשות הייתה לסייע לאיילת להיות קשובה לתחושות ולרגשות שלה, ובכך לקבוע את מידת ההצפה הרגשית שלה ואת פניותה למטופלותיה. איילת התבוננה בסקלת הרגשות שלה ועלתה בה המודעות לכך שאינה פנויה רגשית. בעת ההתבוננות היא פרצה בבכי, תוך שהיא מסמנת על גבי הסקלה כי ומציינת שאיננה מסוגלת להוות 5-4 היא נמצאת בין עוגן למטופליה, משום שהיא עצמה מצויה בלב סערה. הפגישה הסתיימה כאשר איילת לוקחת על עצמה לא לקבל מטופלות לטיפול, מתוך הבנה כי עליה לארגן קודם לכן את עולמה הפנימי בשל העומס הרגשי שהיא נתונה בו. הבחירה להתבונן במשאבת הנפש שלה ולדייק את יכולת הקשיבות הטיפולית שלה חיזקה אותה, ודרבנה אותה לארגן את חייה האישיים כך שתוכל לשוב לתפקד כאשת טיפול בצורה מיטבית. המפגשים הטיפוליים נמשכו כסדרם, והסוגיות שהועלו ב”משאבת הנפש” קיבלו מקום. לאחר הפסקה של חודשיים במקום עבודתה, איילת שבה לעולם הטיפול כשהיא מודעת יותר ומכילה יותר. לפגישתנו האחרונה הגיעה מחויכת, וניכר בעיניה כי היא שלווה. היא שיתפה אותי בהתרגשותה לשוב לפגוש מטופלים והבטיחה כי הלמידה על האיזונים שהיא זקוקה להם בחייה תמשיך ללוות אותה. דיון || אנרגיה מגיעה מארבעה מקורות פנימיים עיקריים: הגוף, הרגש, הנפש והרוח. במחקר שעסק במדע הסיבולת, טענו המחברים כי על האדם לנהל את Schwartz &( משאבי האנרגיה שלו ולא את הזמן שלו .)Mccarthy, 2007 בהתייחס לטענה מחקרית זו, אדגיש כי במקרה הנוכחי בא לידי ביטוי השימוש בכלי “משאבת הנפש”. התמה המרכזית העומדת מאחורי הפרוטוקול היא חשיפה של רגשות חסומים וסמויים, שבאמצעותם המטפל יהיה קשוב יותר לעצמו. מקרה המבחן הוא של מטופלת שחוותה קשיים בזמינות המשאבים הקיימים כדי לנהל באופן יעיל את תחומי החיים שלה. היבט זה בא לידי ביטוי בתקופת הקורונה, כאשר נאלצה לעצור את חייה המקצועיים והתפנתה לטפל בענייני השגרה המשפחתיים. כבר בתחילת הטיפול חשתי שאחד הדברים Shapiro . הבולטים שנפגעו אצל איילת הוא הקשיבות ) התייחסו לפגיעה בתחום זה וציינו 2017( & Carlson כי לא פעם, אנשי טיפול מרגישים כי התכונות שהובילו אותם מלכתחילה לעסוק במקצוע הטיפולי: תחושת שליחות ורצון לעזור, קורסות תחת המתח והלחץ. ואכן, איילת העידה בפניי כי כשחזרה לעבודה, לפי דרישת מנהליה, חשה שאין היא מסוגלת להקשיב למטופלותיה כפי שדורש תפקידה. בהתאם לשלב הראשון של תוכנית ההתערבות, איילת הרגישה שהיא ממפה את המקומות בחייה המעניקים לה כוח ואת המקומות ששואבים ממנה כוחות. בשלב זה, איילת נוכחה לדעת כי חוסר האיזון בין העוגנים - שמהם היא יכולה לשאוב כוח, לבין המשקולות - שמושכות אותה למטה, גרם לעומס רגשי. בשלב הבא איילת השלימה את ציור משאבת הנפש שלה, ותוכן המפגשים בינינו התבסס על המידע שעלה מן הציור. בשלב זה, הטיפול נעשה באמצעות קשיבות טיפולית שהפעלתי אני, כמטפלת, במטרה להבין ולמקד. אחת התכונות העיקריות של קשיבות טיפולית היא המיקוד: לא לאפשר לתשומת הלב לנדוד לעבר או לעתיד. ואכן, איילת הייתה עסוקה לא פעם בהתמודדויות עבר. בהתאם לגישת הקשיבות הטיפולית, החזרתי אותה להווה והפכנו את ההתמודדויות הללו לנוכחות בהווה. כך הצליחה, למשל, להתמודד עם אובדן אביה כפי שהוא נוכח בחייה בהווה, והפסיקה להדחיק את האירוע. המודל של משאבת הנפש פעל במקרה של איילת ) וממוקדת־ Greenberg, 2004( בשיטהממוקדת־רגשות ). בפעולה משותפת, איילת Rogers, 1957; 1980( מטופל ואני סימנו את כל המקומות במשאבת הנפש שלה: את אלה שנותנים לה כוחות ואת אלה שחוסמים אותה. הייתי שותפה לתהליך המיפוי, ויחדיו ניתחנו את הציור והבחנו עד כמה הוא מדגיש את חוסר האיזון. מצב איזון חשוב לתפקוד האדם, ונראה Betts( שההומאוסטזיס, היכולת לשמור על היציבות ,)et al., 2017; Chrousos, 2009; Tsigos et al., 2000 נפגע אצל איילת בשל העומס הרגשי. כתוצאה מכך נוצרו אצלה תגובות שרשרת, כאשר מצד אחד אפשרה למטופלות הקליניקה שלה לעזוב אותה, ומצד שני ניהלה את הטיפול באמה בצורה שתלטנית. איילת השתמשה במנגנוני הדחקה והכחשה מסוג: "עבודתי נותנת לי המון כוח"; "אין שום סיכוי שזה מעמיס עליי"; "אם לא הייתי מפסיקה לעבוד, לא הייתי במקום הזה בכלל"; "המטופלות הם עוגן בכל מה שעובר עליי"
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=