36 מן השדה הילדים. בעבודה פיזית שביטאה שיתוף פעולה, תחושת שמחה וגאווה, הכינו הילדים שילוט בערבית ותלו בכל מתחמי בעלי החיים. נוסף על כך, הם יצרו עציץ מחומרים ממוחזרים ושתלו בו שתיל שבחרו במשתלה. את העציץ לקחו הביתה, להמשך גידול וצמיחה. העבודה לוותה בשיח על אודות החוויה הרגשית המתרחשת בעת השארת חותם משמעותי עבור הזולת, וכאשר האחר נעשה משמעותי עבורי. המנחים החליטו שאת סיום הקבוצה יציינו במפגש עם הסוסים, משאת נפשם של הילדים מהרגע הראשון. לקראת פרידה, היה אפשר להתבונן בתהליך שהתרחש לאורך שבעת המפגשים; תהליך שהתחיל בתצפית סבילה ובריחוק יחסי מבעלי החיים, נמשך בהתקרבות זהירה אל בעלי חיים פסיביים ו/או קטנים יותר כמו אפרוחים וארנבונים, ובהמשך הגיע לכדי יצירת קשר משמעותי ופעיל גם עם בעלי חיים שחששו מהם בהתחלה או שסומנו על ידיהם כלא ראויים. ובסיום - שיא של חיבור רגשי ומגע ישיר עם הסוסים. הפרידה הייתה מהולה בעצב. ניכר שהזמן היה קצר מדי והילדים, כמו גם המנחים, שיוועו לעוד. ההסעה כמרחב ביניים פוטנציאלי || אנו מאמינים כי התהליך הקבוצתי התחיל להתקיים כבר מהתארגנות הילדים בבתיהם לקראת המפגש, כאשר המפגש הממשי הראשוני עם הקבוצה התקיים כבר בהסעה. כאמור, בתחילת התהליך היו הנסיעות קשות וארוכות. מנחת האומנה אספה כל ילד מביתו ולכן נמצאה בדרכים כשש שעות במצטבר. במהרה היא הבינה כי זמן ההסעה הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך. ) הבחין בין מציאות אובייקטיבית לבין 2004( ויניקוט החוויה הסובייקטיבית והתייחס למעבר ביניהן כאל תחום ביניים פוטנציאלי - מרחב נפשי שמתאפשרים בו עיבוד והרחבה של היום־יומי והקונקרטי לכדי יצירתיות ומשחקיות. עבור ילדי האומנה מרחב פוטנציאלי זה התממש כבר בהסעה וסיפק מעבר הדרגתי מקשיי היום־ יום אל החוויות הסובייקטיביות של ילדיות, משחקיות, יצירתיות ומסוגלות. במקביל להתקדמות התהליך בפינת החי, היה אפשר להבחין גם בהעמקת השיח החברתי והרגשי בזמן הנסיעה. לדוגמה: לאחר המפגש הרביעי, שבו התחילו לעסוק בנושא "הבית", מנחת האומנה זיהתה כי הילדים היו עסוקים בסוגיה זו הן במהלך הנסיעה בחזרה לביתם והן במהלך הנסיעה לפינת החי במפגש הבא. היא הבינה שהילדים "החזיקו" סוגיה זו בתוכם במהלך השבוע כולו. דוגמה נוספת הייתה לאחר שהילדים הבינו שכל המשתתפים בקבוצה הם ילדי אומנה, ובמהלך הנסיעה נוצר שיח על אודות ההורים הביולוגיים. מ' שאל: "האם כל הילדים הם ככה?" (כלומר, ילדים שהוצאו מבית הוריהם ועברו לבתי משפחות אומנה), וס' שיתף כי אימו נפטרה וניסה לפתח שיח עם ילדי הקבוצה באשר לחוויותיו כי "יש הרבה מתים במשפחה". על אף שהילדים התקשו להתמודד עם העוצמות הרגשיות ששיח זה עורר, מנחת האומנה הייתה שם, במהלך הנסיעה, כדי להתייחס לתוכן שעלה, לתווך ולקשור אותו לעבודה בפועל במהלך הקבוצה. המנחים || התהליכים המתוארים במאמר זה התאפשרו בעזרת עבודה משותפת של מנחת האומנה ומנחה קבוצות בפינת החי. מנחים העובדים ביחד מתפתחים באמצעות .)1997 , שיתוף מחשבותיהם ותחושותיהם (רוזנווסר ונתן על פי מנחי הקבוצה, שלב ההיכרות ביניהם היה טבעי, מהיר וחיובי. הם שיתפו כי בתהליך הקבוצתי, כל אחד מהם ייצג היבטים שונים עבור הילדים. למשל: ייצוג אב ואם, ספונטניות לעומת יציבות, רגש לעומת קוגניציה והתבוננותפנימית לעומתהחצנהאל הקבוצה. השותפות של המנחים הפכה למשלימה, כאשר כל אחד מהם תרם את חלקו לקידום הקבוצה. המודלינג של קשר בין שני מנחים העובדים בשיתוף פעולה (קו־הנחיה) סיפק התנסות במערכת יחסים תומכת ומצמיחה והעביר מסר של יחסי אמון, ואילו הקשר עם בעלי החיים סיפק מעבר מפסיביות לאקטיביות ומצורך בשליטה, פגיעות וחוויית חיים דיכוטומית - אל חוויה אינטגרטיבית, שבה חוו הילדים את עצמם כבעלי יכולות, הצלחות וערך. סיכום || במאמר זה תוארה עבודה קבוצתית פסיכו־חברתית עם ילדי אומנה מהחברה הערבית, בשילוב בעלי חיים. הצורך להתמקדבקבוצהבתהליכיםפסיכו־חברתיים נבע מההבנה כי התחום החברתי משמעותי להתפתחותם התקינה של ילדים. מכאן, שהייתה חשיבות רבה לבניית ההרכב של הקבוצה באופן שיסייע לילדים ליצור קבוצת שווים. בתהליך מקדים נוצרה קבוצה בעלת הרכב הומוגני ונבחרה מתודה של מפגשים עם בעלי )2004 , חיים, כדי שאלה ישמשו כ"שלישי" (ויניקוט המסייע במטרות שנקבעו: יצירת הקשר והעמקתו, פיתוח שיח המתבסס על ראיית היכולות והחוזקות של הילדים והענקת זמן איכות, מנוחה והתאווררות מקשיי היום־יום. מאפיין בולט אצל משתתפי הקבוצה היה האופן שבו פיצלו את המרחב החי ואת בעלי החיים לטובים/רעים ולשורדים/לא שורדים. סיפור חייהם המורכב של הילדים בא לידי ביטוי בקושי שלהם ליצור יחסי אמון ראשוניים. בעלי החיים שימשו כר השלכתי לעולמם הפנימי של הילדים, לחוויות ולמערכות יחסים הקיימות בחייהם. בתחילת העבודה ניכר שהילדים מתקשים לראות את האחר - בעל החיים - באופן שלם והדדי, והם רואים אותו מתוך ראייתם את עצמם כתלויים באחרים, בעלי
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=