38 מן השדה MSW , לירז כהן־ביטון עו”ס ומגשרת, דוקטורנטית באוניברסיטת אריאל בשומרון, מנהלת המערך הסוציאלי במרכז השיקום “עזרה למרפא” בשדרות, מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית אשקלון, מרצה בלימודי חוץ ומדריכת סטודנטים במכללה האקדמית ספיר. תקציר || במאמר זה מובא תיאור מקרה שנעשה בו שימוש במודל הטיפולי “משאבת הנפש”, אשר פותח על ידי מחברת המאמר. זהו כלי טיפולי הפועל בגישת הקשיבות, ומטרתו לסייע למטופל להימצא בקשיבות לעצמו. איילת, אישה בת של המאמר מציג את התמודדותה , אשת טיפול במקצועה, שהגיעה למצב של קריסה 40 נפשית, עומס רב ותחושת חוסר אונים. דרך התערבות במודל “משאבת הנפש”, תוך דיוק ומודעות לקשיבותה האישית, הצליחה הפונה לעבור ממצב של עומס רגשי לצמיחה וליכולת לנהל ולארגן את חייה בתחושת רווחה ולפעול מתוך “קשיבות טיפולית”. קשיבות טיפולית היא מונח חדש שהובא במאמר, ומשמעו הבנת העומס והאתגרים שהמטפל עומד מולם וחיזוק היכולת שלו להיות נוכח למול המטופל בפניות רגשית. הכלי מציע דיוק וזיהוי של מידת הפניות. במאמר זה, השימוש במונח “מטופלת” יציג את הדמות המקבלת טיפול, שבמקרה זה היא עצמה מטפלת. מבוא || קשיבות היא היכולת האנושית הבסיסית להיות קשובים לרגשותינו בהווה. קשיבות, או תשומת לב, זמינה לכולנו באופן טבעי, אך זמינותה גבוהה יותר בעקבות תרגול יום־יומי. ככל שאנו מודעים לחוויות שאנו עוברים ולמצבנו הנפשי, כך אנו קשובים יותר .)Colzato et al., 2012( לעצמנו ולצרכינו וגם לאחרים ) מקורו כנראה mindfulness( ” המונח “קשיבות בעבודתו של תומס וויליאם ריס דייויס, מומחה לשפת הפאלי, אשר תרגם לראשונה את המונח הסנסקריטי (שפירושו משלב שני חלקים - “לזכור”, והמונח Smṛti - שפירושו דריכות, ערות) למילה האנגלית sampajañña Gethin, 2011; Shapiro & Carlson,( ”mindfulness“ ). תרגומו של המושג מדבר על 2017; Williams, 2015 ערנות והתבוננות, וחוקרים הציעו את המונח “קשיבות”: לזכור לשים לב למתרחש בחוויה המיידית של האדם, Shapiro, 2009; Shapiro &( בעזרת טיפול והבחנה .)Carlson, 2017 . מטרה - 1 : קשיבות כוללת שלוש תכונות עיקריות דורשת הכוונה תכליתית של תשומת הלב, ללא פיזור . נוכחות - מעורבות מלאה בקשב של הרגע. 2 ; המחשבה מחשבות שעולות על העבר והעתיד מוכרות כמחשבות . קבלה - חוסר שיפוטיות לגבי 3 ; המתרחשות בהווה התחושות העולות בהווה. תחושות ורגשות אינם נשפטים כטובים או רעים. הם מקבלים תשומת לב כ”מתרחשים”, .)Naik et al., 2013( ונצפים עד להתפוגגותם מאמר זה מציג שיטת טיפול המאופיינת בקשיבות ונקראת “משאבת הנפש”. מונח חדש זה יסייע למטפלים לבחון את מידת קשיבותם למטופליהם. יישום המודל הטיפולי מתחיל בדרך כלל לאחר כמה מפגשי היכרות, כאשר המטפל מבין כי קיים עומס רגשי המקשה על המטופל. מטרת כלי זה היא לסייע למטופל לדייק את המקום הרגשי שהוא נמצא בו ולציין מה בחיי היום־יום “ממלא” אותו ומה “שואב”. שיטת טיפול זו נשענת על גישות הטיפול הממוקד־ רגשות והטיפול הממוקד־מטופל. טיפול ממוקד־רגשות ) הוא גישה Emotion-Focused Therapy - EFT( טיפולית המבוססת על ההנחה שרגשות הם המפתח לזהות. טיפול מסוג זה מניח שחוסר מודעות רגשית עלול למנוע מהאדם את היכולת להשתמש ברגשותיו .)Greenberg, 2004( באופן פעיל )focusing( הגישה דומה במהותה לגישתההתמקדות שפיתח פרופ’ יוג’ין ג’נדלין. במהותה היא מיומנות ייעוץ הכוללת הקשבה אקטיבית למטופל. שיטת ההתמקדות היא טכניקה ושיטה טיפולית, אבל גם גישה תיאורטית המתייחסת לשאלות של גוף-נפש, דמיון ומציאות, חולי ובריאות. היא פועלת על הקשר גוף-מוח-נפש, כאשר המטופל מתבקש לציין היכן בגופו הוא מרגיש את .)Rappaport, 2010( )felt-Sense( התחושה המטפל בגישת הטיפול הממוקד־רגשות מבקש לסייע לאנשים ללמוד להיות מודעים יותר לעצמם .)Greenberg, 2004( ״משאבת הנפש״
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=