41 המקצועית מתחילה להתבהר באמצעות ביטוי הקושי שלה מול מטופליה, כפי שתיארה אותו, והתמעטות המסוגלות שלה לתת מענה טיפולי. הבנתי שאיילת עדיין מתקשה לראות את התמונה. כדי לסייע לה לבחון את העומס הרגשי שהיא נתונה בו, הצעתי לה להשתמש בכלי “משאבת הנפש” להבנת המתחולל בתוכה, בעיקר הקונפליקטים והקשיים הרגשיים. תוכנית ההתערבות של מודל || “משאבת הנפש” מאמר זה מציג שיטת טיפול חדשנית, אשר מאופיינת בקשיבות. מקורהקשב לעצמנו מגיעמהתודעההנפשית, ועל כן בחרתי לכנותה “משאבת הנפש”. מטרת הכלי היא לסייע למטופל לדייק את המקום הרגשי שהוא נתון בו ולציין מה “ממלא” אותו ומה “שואב” אותו רגשית. שיטת טיפול חדשנית זו נשענת על גישות הטיפול הממוקד־רגשות והטיפול הממוקד־מטופל. מודל הטיפול )Emotion-Focused Therapy - EFT( הממוקד־רגשות הוא גישה טיפולית המבוססת על ההנחה שרגשות הם .)Greenberg, 2004( המפתח לזהותנו פרוטוקול “משאבת הנפש” יכלול גם שימוש בסקלת הרגשות, במטרה להבין את טווח העוצמות הרגשיות של המטופל. סקלת הרגשות יכולה לסייע למטפלים להיות מודעים יותר לתחושות ולקשב שלהם. השימוש במודל “משאבת הנפש” נעשה לאחר כמה מפגשי היכרות עם המטופל, כאשר המטפל מבין כי על המטופל מוטל עומס רגשי. התוכנית הטיפולית מחולקת לשלושה חלקים, כמפורט בהמשך. כלי העזר במודל המוצג במאמר זה הם כלי ציור: דפי נייר ועפרונות צבעוניים. הרציונל לבחירה בכלי זה הוא היתרון של יצירתיות ושל חווייתיות רגשית הנלווית לאמנות הציור, שבשלהן היא תורמת לאפקט הטיפולי. על פי הספרות, ציור ושימוש בצבעים מבטאים את עולמו הפנימי של המטופל ללא צורך בדיבור. עבור המטופל, הם מבטאים דימויים, במודע או שלא במודע, וכן ערכים תרבותיים ואישיים, ומשמשים כאמצעי להתמודדות עם .)Khadar et al., 2013 ;2010 , הפרעות נפשיות (בוגין מודל “משאבת הנפש” ממשיל את נפשנו למשאבה. כדי להפעיל משאבה נדרשות הן כניסת אנרגיה והן הוצאתה. כל עוד יש איזון בין חלקים אלו, המשאבה פועלת כראוי; כשאין איזון, נוצרים קשיים תפעוליים. כך גם הנפש: היכולת שלנו להיות מסוגלים להקשיב ולסייע לאחר תלויה במשאבים האישיים הזמינים עבורנו ובמשאבי ההתמודדות האישיים. החלק הראשון: ציור ורישום הרגשות/תחושות בתיאור מקרה זה השתמשנו בכלי כדי לעזור למטופלת שהיא מטפלת בעצמה, אך חשוב להדגיש כי הכלי רלוונטי גם למטופלים שאינם אנשי טיפול. המטופל מתבקש לערוך טבלה, המורכבת שלב א’: משתי עמודות: “מה נותן כוח?” ו”מה שואב כוח?”. מובהר לו כי אותו נושא/קטגוריה יכולים להופיע בשתי העמודות. לדוגמה, אם הנושא הוא “עבודה”, בעמודת החוזקות אפשר לרשום: “עבודה יכולה לתת לי המון כוח”, ואילו בעמודת החולשות - “בתקופות מסוימות, העבודה שואבת ממני כוחות”. עוד יש להדגיש כי הטבלה נכונה לתקופה הנוכחית בלבד, וייתכן כי בעתיד תיראה אחרת לגמרי. המטופל מתבקש לרשום חמש קטגוריות שלב ב’: לפחות בכל עמודה בטבלה. לאחר כתיבת הקטגוריות, המטופל משתמש שלב ג’: בצבעים שונים לסימון הקטגוריות. מוסבר לו כי אין חשיבות לצבעים שנבחרו, אולם אין לצבוע באותו צבע קטגוריה זהה בשתי העמודות. המטופל מתבקש לצייר את משאבת הנפש שלב ד’: שלו. אני מנחה את הציור על פי מצבו הקוגניטיבי של המטופל, כאשר רצוי שהוא יצייר את קווי המתאר של הצורה המתאימה לו, במטרה לפתח שיח על בחירת הצורה (למשל: יש אנשים שמציירים לב, יש שמציירים צורות הנדסיות, ועוד). יש מטופלים שמתקשים לצייר, והמסר מולם מועבר בשיח. לאחר שהמטופל צייר, הוא צובע את החלק שלב ה’: היחסי שכל קטגוריה תופסת במרחב ה”משאבה” שצייר, בהתאם לצבעים שבחר בשלב ג’. לעיתים הוא חושש שלא יישאר מקום לצביעת כל הקטגוריות, ולכן בוחר להקטין את החלקים ויהיו חלקים במשאבה שלא ייצבעו. במקרים כאלה, אשאל אותו מדוע נותר חלק לא צבוע ומה בדעתו לעשות עימו. לאחר הצביעה, אנו מתבוננים בציור ובעזרת שלב ו’: ) מסמנים את החלקים X/ שני סימבולים (למשל: ) ומנסים להעריך את X( ) ושואבים כוח שנותנים כוח ( החלק שהם תופסים במשאבה. בהתבוננות ויזואלית כזו, עולה הבנת מצבו הרגשי של המטופל. החלק השני: שלב השיחה בחלק זה מתחיל שיח העומק, והוא נפתח בשתי שאלות. השאלה הראשונה היא: “מה נותן לי כוח?”, וממשיכה אותה שאלת משנה: “מה אני עושה כדי לשמר אותו?”; השאלה השנייה היא: “מה שואב ממני כוח?”, וממשיכה אותה שאלת משנה: “מדוע אני בדלילות משאבים? כיצד ניתן למלא אותם?” להלן פירוט השיח במקרה הבוחן: איילת התקשתה מאוד לפרט את המקומות שואבי הכוח ופרצה בבכי. את שתי הפגישות הבאות הקדשנו להבנת הקושי, תוך שימוש במנטרות חיוביות כגון “הכול לטובה”. התמקדות זו סייעה לאיילת להמשיך במילוי העמודות. איילת בחרה לצייר את משאבת הנפש שלה בצורת
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=