מידעו"ס - גיליון 99 - יוני 2022

40 מן השדה המקצועיים: לקחו על עצמם את התפקיד של מתן ). לעיתים, מתן תמיכה זו Farber et al., 2005( תמיכה בתחומי חיים משפחתיים ומקצועיים כאחד יכול ליצור עומס רגשי רב, ובנסיבות אלו רפלקציה חיובית יכולה להקל על העומס עבור המטפל, באמצעות התבוננות פנימית וחיזוק הערך העצמי. התבוננות (רפלקציה) חיובית השינוי במצבו הרגשי של האדם חל עם היכולת ). חלק ממאפייני הצמיחה Rowland, 2017( להתבונן פנימה המקצועית של מטפלים מתבטאים בחוויה מוגברת של Schön .)Ward & House, 1998( דיסוננס רגשי וקוגניטיבי ) טוען כי יש לעודד את המטפלים לשקף מצבים 1983( )2019( Rønnestad et al. שבהם יש דיסוננס כזה, ואילו מוסיפים כי הכרה באי־נוחות בתגובה לחוויות מקצועיות מדגישה את תהליך הלמידה הרפלקטיבי. מחקרם מאשש מחקר אחר, שנערך בקרב סטודנטים לתואר שני , והעלה כי הערכת הסטודנטים את כשירותם CBT־ ב הייתה אובייקטיבית יותר ככל שיכולתם הרפלקטיבית .)Loades & Myles, 2016( החיובית התחזקה רפלקציה כחלק מעבודתו של המטפל היא חשובה, ולפיכך מומלץ לתרגל אותה כאסטרטגיית למידה ). פרקטיקת Haarhoff & Thwaites, 2015( חווייתית הרפלקציה העצמית היא נדבך חשוב בכשירותו של המטפל, מאחר שרפלקציה עצמית מובילה למודעות עצמית, וזו מובילה לידע עצמי המשפר את הקשר ). רפלקציה חיובית מובילה Divirgilio, 2018( הטיפולי .)Allen et al., 2010( גם לתחושת עצמי גבוהה יותר מחקר התערבות, שבחן את הקשר בין אירועים יום־ יומיים בעבודה לבין רפלקציה חיובית, מצא כי חשיבה רפלקטיבית חיובית תורמת לרווחה נפשית ולהפחתת .)Bono et al., 2013( עומס רגשי בקרב מטפלים חשיבה רפלקטיבית חיובית תורמת להפחתת העומס הרגשי של המטפל, להגברת רווחתו הנפשית וליכולת שלו להיות “קשוב” למטופלת ללא הסחות. קשיבות טיפולית תהליך טיפולי מורכב מתנועה מתמדת בין האובייקטיבי לבין הסובייקטיבי, כאשר האובייקטיבי מבטא את האידיאל של ביצוע תהליך מקצועי, בעוד הסובייקטיבי מבטא את המציאות, שבה נפגשים שני Fairburn and .)2012 , אנשים שונים זה מזה (לונטל ) טענו שכשירות המטפל היא “המידה 2011( Cooper שבה יש למטפל את הידע והמיומנות הנדרשים כדי להעביר את הטיפול בסטנדרט הדרוש לשם השגת ). כמו כן, כשירות p. 373( ” ההשפעות הצפויות שלו המטפל צריכה לבוא לידי ביטוי גם באיכות הטיפול, שהיא “המידה בה ניתן טיפול פסיכולוגי הולם מספיק )p. 373( ” כדי להשיג את ההשפעות הצפויות שלו ולהביא לתוצאות בקרב המטופלים, כאשר המטפל צריך להיות פנוי רגשית לצרכיו של המטופל (שם). גישה ), שטען כי 2012( נוספת לסוגיה זו מצויה אצל לונטל מטפל כשיר הוא מטפל המצליח להיות אובייקטיבי. ,)2019( Girdwain לטענת כהן, המוצגת במאמר של אי־זמינות רגשית משולה לקושי לקבל אהבה ורגשות עמוקים אחרים מהסביבה, ואנשים לא זמינים רגשית מתקשים להבין את רגשות הזולת, אל מול הקושי ). לפיכך, Girdwain, 2019( שלהם להבין את עצמם כאשר המטפל מתמודד עם הצפה רגשית, הוא אינו פנוי בקשב ובהוויה כדי לסייע למטופל שלו. (שם) ועל Girdwain בהתבסס על המחקר של המתודות שפורטו על אודות מידת הרגשות והקשב של המטפל למטופליו, אשר משפיעה על התהליך הטיפולי כולו, בחרתי בכלי הטיפולי בגישת ההקשבה. תהליך ההתערבות המתואר במאמר מתמקד בשימוש בכלי הטיפולי “משאבת הנפש” ואינו כולל את פרוטוקול הטיפול בכללותו. מקרה הבוחן || מדרום הארץ, 40 איילת (שם בדוי) היא אישה בת נשואה ואם לשלושה. איילת היא עובדת סוציאלית קלינית, אשת טיפול בתחום הרגשי. היא הגיעה אליי לטיפול במהלך תקופת וירוס הקורונה בישראל (אפריל . איילת 2020 ), והטיפול נמשך עד לסוף חודש יולי 2020 אומנם מורגלת בעומס, אך מצאה עצמה קורסת אל מול המציאות, כאשר מקום עבודתה נסגר בתקופת הסגר הראשון, בחודש מרץ, ובהוראת הממונים לא יכלה להמשיך לטפל באופן מקוון (באמצעות ה”זום”). היא חשה כי כל תחומי החיים נסגרו והתחילה לשקוע בעבר. בתחילת מאי, לאחר הסרת הסגר הראשון, איילת שבה לעבודתה במצב של משבר בזוגיות וקושי תפקודי, שגרמו לה להרגיש מותשת מכדי לסייע לזולת. היא שמחה לחזור לעיסוקיה ולברוח מקשייה האישיים, אולם בכניסתה לחדר הטיפול חשה חוסר מסוגלות להקשיב למטופל. תוכן השיחות עם המטופלים היה נטול אמפתיה והזדהות ואופיין באדישות. איילת הגיעה למצב שבו היא מסיימת את שעת הטיפול בקושי רב, מבלי לתת מענה טיפולי ראוי. במהלך שיחותינו הרגשתי שתמונת התנהלותה כדי להפעיל משאבה נדרשות הן כניסת אנרגיה והן הוצאתה. כל עוד יש איזון בין חלקים אלו, המשאבה פועלת כראוי; כשאין איזון, נוצרים קשיים תפעוליים. כך גם הנפש

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=