31 ולהסכמתם - במקרים המורכבים יותר. או אז תהיה פנייה אל רשויות החוק בבקשה להחליט על הוצאה חוץ־ביתית. קובע כי "זכותו 2016- חוק האומנה לילדים תשע"ו הטבעית של ילד לגדול בבית הוריו, ואם הוצא ממנו - לחזור אליו, אלא במקרים שבהם טובת הילד מחייבת את גידולו מחוץ לבית הוריו, ובכפוף לכל דין" (סעיף בחוק זה מציין מפורשות כי "בחירת 32 א). סעיף 3 משפחת אומנה בעבור ילד תיעשה תוך חתירה למציאת מסגרת האומנה המתאימה ביותר לצרכיו המיוחדים, ותוך שמירה על זכויותיו... ובלבד שהדבר עולה בקנה אחד עם טובתו". ההשמה תהיה ככל האפשר בקרב קרובי משפחתו של הילד (אומנת קרובים). במידה שלא נמצאים קרובי משפחה מתאימים למשימה זו, תיבחר משפחת אומנה המוכרת לילד (למשל, משפחתה של הגננת, המטפלת במעון, המורה היועצת וכדומה - היא אומנה ייעודית). בהיעדר אפשרויות אלה, תיבחר עבור הילד המוצא מביתו משפחה שנמצאה מתאימה עבורו. על פי החלטת הרשויות במדינת ישראל, חובה לסדר , המוצא מביתו, בסידור אומנה. ילדים בוגרים 8 ילד עד גיל יותר עשויים להיות מסודרים במסגרת פנימייתית, כאשר רף הגיל לסידור בלבדי באומנה יעלה ברבות השנים. לכל מקרה של הוצאת ילד מבית הוריו תהיינה השפעות מרחיקות לכת על המשפחה, החברה ובראש .)Davidson-Arad, 2005( ובראשונה על הילד עצמו החוויה של מעבר ממקום מוכר, גם אם לא בטוח ומגן, למקום פחות מוכר (במקרה של אומנת קרובים ו/או ייעודית) או למקום שאינו מוכר כלל וכלל (אצל משפחה זרה שנמצאה מתאימה לשמש לו משפחת אומנה), היא חוויה מטלטלת המותירה חותמה על הילד. לצד זה, נושא הילד עימו את החוויות והזיכרונות הצרובים בו מבית הוריו, כשלעיתים קרובות אלה הן אותן חוויות קשות ומורכבות שבגינן נאלץ לעזוב את ביתו. ההשמה באומנה, כשלעצמה, מעמידה את הילד בסכנה גבוהה ומיידית לפתח בעיות פסיכו־סוציאליות וחינוכיות בטווח ). מחקרים מצביעים על Craven & Lee, 2010( הרחוק כך שילדי אומנה נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח קשיי תפקוד רגשי וחברתי, כולל הפנמה והחצנה של בעיות ), כמו גם בעיות פסיכיאטריות Goemans et al., 2016( .)Lehmann & Kayed, 2018( בילדותם ובגיל ההתבגרות במהלך השהות באומנה נדרש ההורה האומן לעזור לילד, לעיתים רחוקות לבדו ובמרבית המקרים בעזרת אנשי טיפול, וכן להכיר לילד את סיפור חייו ואת נרטיב האומנה. המפגש של הילד בחדר הטיפולים עם סיפור חייו המטלטל מעמת אותו עם היעדר המסוגלות של הוריו לגדלו, כשלפעמים אחיו נותרו להתגורר עם הוריהם בשעה שהוא עצמו הוצא מביתו. על אחת כמה וכמה הוצאה בהולה מהבית, לעיתים באישון לילה, בליווי אנשי חוק ועובדות סוציאליות, הופכת את סיפור ההוצאה למסגרת חוץ־ביתית לדרמטי יותר. חוויית ההוצאה מהבית כשלעצמה מוסיפה נופך עוצמתי, המתווסף לרבדים הקודמים של חוויות אי־מסוגלות הורית בצד "הקל" של הסקאלה, לעומת הזנחה, נטישה והתעללות לסוגיה בצד "הכבד" של הסקאלה. חוויות אלה צרובות עמוק בזיכרונו ובנפשו של הילד וזקוקות לעיבוד בעזרת טיפול רגשי כדי לאפשר לילד השלמה עם סיפור חייו, באופן שיאפשר לו לנהל חיים "תקינים" ככל האפשר ונטולי הפרעות רגשיות ו/או נפשיות. אי לזאת, טיפול רגשי בילד באומנה הוא הכרחי. לכן, רוב תוכניות הטיפול של ילדי אומנה מעודדות .)Hudsonet al., 1994( טיפול רגשי לילדים אלה ) מציינים את יעילותן של 2003( ם Bauer & Heinke תוכניות הטיפול בקהילה לילדים עם הפרעות רגשיות ) מוסיפים כי 2010( מ Cantos & Gries . והתנהגותיות מרביתם מראים שיפור כבר בשלבים הראשונים של הטיפול. חלק גדול מהחוויות הקשות והמורכבות שצבר ילד האומנה מודחקות אל הלא מודע ועלולות לפגוע בתהליך גיבוש הזהות, בתחושת האמון הבסיסי, בתחושת ). ילד שחווה 2005 , המסוגלות החיובית, ועוד (דויטש בעיות בהתקשרות וסבל מהזנחה והתעללות עשוי שלא לפתח את שלב ה"שותפות" בהתקשרות. כאשר חסרה היכולת לשתף במחשבות וברגשות, ישנו קושי בהעלאת תכנים טיפוליים ובקיום דיאלוג הנדרש לתהליך הטיפולי. נוסף על כך, אלו ילדים שלא "ינדבו" מידע בקלות ואף החוויה של מעבר ממקום מוכר, גם אם לא בטוח ומגן, למקום פחות מוכר (במקרה של אומנת קרובים ו/או ייעודית) או למקום שאינו מוכר כלל וכלל, אצל משפחה זרה שנמצאה מתאימה לשמש לו משפחת אומנה, היא חוויה מטלטלת המותירה חותמה על הילד
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=