18 מן המחקר החיים, אפשר לראות כי איכות חיים בריאותית, נפשית וכלכלית של מי שהמשיכו לעבוד אחרי גיל הפרישה גבוהה מזו של אלו שפרשו לפנסיה, וכי מי שהמשיכו לעבוד יוצאים יותר לפעילויות בילוי מחוץ לבית לעומת אלו שפרשו. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות באיכות החיים החברתית וברמת המעורבות החברתית של הנבדקים. ניתן לראות שאיכות 1 בתרשים החיים הבריאותית של העובדים שהמשיכו לעבוד בחברת המשקם באוכלוסייה +67 דומה לזו של כלל בני בישראל, למרות מוגבלותם. מי שהמשיכו לעבוד בחברת המשקם מדרגים את בריאותם כטובה יותר לעומת מי שפרשו מהעבודה בחברה. ניתן לראות שהפורשים 2 בתרשים מהעבודה בחברת המשקם חשים יותר בדידות לעומת מי שהמשיכו לעבוד בחברה אחרי גיל הפרישה. שיעור המרגישים בודדים בקרב הפורשים מהעבודה בחברת המשקם הוא יותר מפי שלושה לעומת שיעורם בכלל . שיעור המרגישים +67 אוכלוסיית בני בודדים בקרב הממשיכים לעבוד בחברת המשקם הוא יותר מפי שניים לעומת שיעורם בכלל אוכלוסיית בני .+67 כמו כן, איכות החיים הנפשית של עובדים שהמשיכו לעבוד בחברת המשקם גבוהה באופן מובהק מזו של עובדים שפרשו מעבודתם בגיל .)3 תרשיםהפרישה ( עובדים שהמשיכו לעבוד בחברת המשקם אחרי גיל הפרישה מרוצים יותר ממצבם הכלכלי לעומת עובדים שפרשו מהעבודה. התפלגות שביעות הרצון מהמצב הכלכלי דומה בקרב מי +67־ שהמשיכו לעבוד בחברת המשקם לזו שבכלל בני ה .)4 (תרשים במדינת ישראל ניתן לראות כי ישנם הבדלים משמעותיים 5 בתרשים בתחומים השונים המרכיבים את איכות החיים בין איכות חייהם של עובדי המשקם לאחר גיל פרישה ובין איכות חייהם של הפנסיונרים, מלבד בתחום החברתי. נשאלת השאלה אם הגורם המסביר את ההבדלים באיכות החיים הוא המשך העבודה, או שאלה מדדים אחרים שנבדקו במחקר. לצורך בדיקת הנושא, נערכה ,)N=139( רגרסיה לינארית בקרב משתתפי המחקר שהמשתנה התלוי בה הוא איכות החיים של כלל המשתתפים במחקר והמשתנים הבלתי תלויים הם קבוצת המחקר (ממשיכים לעבוד/פורשים) וכל המדדים שנבדקו במחקר (מצב בריאותי, מצב חברתי, מצב נפשי, מצב כלכלי, בילוי מחוץ לבית, מעורבות חברתית). מודל 29% ), ומסביר F=7.34, p<0.01( הרגרסיה נמצא מובהק .)R2=0.29( מההבדלים בין המרואיינים באיכות החיים מפרט את מידת ההשפעה של כל משתני 6 תרשים
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=